עיון ביקורת

קורין אלאל, כאחד האדם השקת האלבום (צוותא ת"א, יוני 2017)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

ב"כאחד האדם", אלבומה החדש, קורין אלאל מחפשת דרכי מילוט והצלה ליציאה מן השפלה אל המישור, כמו גם את המפתח אל החופש ואת הפרצה בגדר שתוביל לארץ בלי ניגודים, גם רצון לחזור לתמימות של פעם מול מצעד חדשות האיוולת של היום. היא שרה בטון נמוך אפל כואב וסרקסטי "השמחה הקיומית היא המפתח אל החופש" ו"העולם תמיד מואר/ רק אנשים הם חשוכים בו". שירת הצער עוברת לאורך האלבום. תחושת מועקה מהגעגועים  לעבר ולחלום של פעם מול מציאות של חוסר אמונה באף אחד ועד ההשלמה של – "כאחד האדם התחלת וכאחד האדם תיגמר"
אנחנו בצוותא 2017, 33 שנים אחרי יציאת אלבומה הראשון "קורין אלאל", המוכר גם כ"מותק", אלבום בכורה שהתאפיין בסגנון רוק נועז שהיווה פריצת דרך מקומית לא רק ברוק הנשי. רוקרית ברוח השמונים היא כבר אינה מזמן.  לערב הזה לא הגיעו שניים מהשירים הבולטים באלבום ההוא – "מותק" ו"חיה בתוך קופסה". קורין צודקת. היא כבר אינה שם. היא הגיעה למעמד של זמרת יוצרת ייחודית בעלת רפרטואר נרחב ומגוון,  שכולל גם שירים מצוינים שכתבה לאחרים (כמו "ערמונים מהאש" המוכר מגלי עטרי), אבל עדיין מנשבת במפרשיה רוח רוק חזקה.
כל תשעת שירי האלבום פתחו ברצף את הערב, צעד נועז כשלעצמו לקהל שאינו מכיר את החומר החדש וממתין למוכר ולחביב. מבין החדשים נראה כי לפחות שלושה – "סנונית", "ענן כחול", "כאחד האדם" יכנסו לרשימת הקלאסיים שלה.השירים/ להיטים  שקורין הוסיפה בהמשך הפכו את הערב למופע אנרגתי מפתיע.
זו הייתה החגיגה שלאחר שירי "כאחד האדם".- הופעה של אנרגיות מוספות, שאינני זוכר אצל קורין אלאל, שכללה בין השאר דואט קוריוזי עם בנה יונתן ב"אין לי ארץ אחרת", תנועות ידיים מוגזמות (בתנינענק" למשל) והבעות פנים מפתיעות, כמו גם פטפטת מיותרת של השתחררות מוחלטת. אווירת המלנכוליה המסוימת של האלבום נעלמה כלא הייתה. דיסוננס? – לא כי שיריה של קורין אלאל עם ערב רב של צבעים שיוצרים שלם יפהפה.
מיכאל גוטליב ליד הקלידים, הוא שאחראי לשינוי הגדול במוסיקה של  אלאל.  האיש שעל העיבודים המוסיקליים מתייחס אל אלאל באוריינטציה רב-סגנונית מאז עיבד לה את "לתמונה נוספו עוד צבעים" בפסטיבל הפסנתר 2013. הוא אפיין את שיריה מזוויות אחרות, רק כדי להוכיח כי יש עוד  דרכים להקשיב לשיריה. ואכן, העיבודים החדשים ל-6 נגנים הוציאו מאלאל דברים חדשים שחוברים לתקופה המאוחרת שלה כזמרת יוצרת בשלה וסקרנית שמחפשת דרכים להתחדש. גוטליב יצר עיבודים מורכבים תוך ניצול אפקטיבי של כל כלי,  שהעניקו לשירים חיים חדשים, לעיתים מסעירים. הוא הוליך את קורין אלאל לאחד המופעים היותר מגוונים ומלהיבים ששמעתי אצלה משך למעלה משלושים שנה.

שירים: סנונית, ענן כחול, סופה, עפיפון, מישור, מעבר לגדר, כאחד האדם, מהומות, הסאונדמן של העולם, אין לי ארץ אחרת – עם יונתן (בנה של קורין), קשר הירח, תינוק בוכה, ערמונים מהאש, עוד סירה (מיכאל גוטליב), הטבעת נפלה, אנטארקטיקה, תנינענק, מעיין, ימי הפרח, כשזה עמוק, שיר בכייף, זן נדיר.
נגנים: מיכאל גוטליב- קלידים ושירה, ניר פופליקר- גיטרה, אורן לץ- בס, שי ששון – תופים, ורה גורנשטיין – כינור, אילן קורן – חליל וסקסופון

סנונית

כאחד האדם

אנטארקטיקה

מעיין

זן נדיר

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 4 = 8