עיון ביקורת

פסטיבל הג'אז באילת: ג'וני אוניל , רוח הסווינג, השעשוע וההנאה הטהורה (אוגוסט 2017)

טרום מופע, מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב

כתבו עליו, שגם אם הוא עולה להופיע בשעה שבע וחצי בערב, תמיד תתקבל תחושה של מועדון ג'אז מחבק ועוטף בשתיים בלילה. ועוד אמרו עליו, שיש מעט מאוד אנשים שנוגעים בפסנתר כמוהו ומפיקים כזה צליל עם תחושה כל כך טבעית לסווינג. זהו ג'וני אוניל פסנתרן, זמר, ואישיות בימתית.
הוא נולד בדטרויט, מישיגן, לפני 61 שנה, לאב פסנתרן וזמר. ב"ניו יורק טיימס" תיארו אותו כמי שמגיע מהצד האחר של הזמן, מהעידן האחרון של הג'אז המקומי בארצות הברית. הוא התחיל את הקריירה באלבמה, בשנות השבעים, בתקופה שבה היו עדיין סצנות ג'אז מקומיות פעילות, ופסנתרן צעיר יכול היה לעבוד עם הגדולים ביותר.
הוא עבד והופיע אוניל עם ריי בראון, שליחי הג'אז של ארט בלייקי, קלארק טרי, מילט ג'קסון, וגם  עם דיזי גילספי, שרה ווהן, ג'ו פאס, ננסי ווילסון, כרמן מקריי, ליונל המפטון, קני בארל, סוני סטיט, בני גולסון ועוד.
הוא אוטו דידקט, ובנגינתו מהדהדות ההשפעות שספג מהאלילים שלו, אוסקר פיטרסון ארט טאטום ובאד פאוול, בגישה ייחודית, סווינגית ומלודית ברוח הפוסט בופ והניאו בופ. הוא אוהב לשיר, אבל מכנה עצמו בראש ובראשונה נגן פסנתר.
אוניל נבחר לשחק את דמותו של ארט טאטום, בסרט זוכה האוסקר "ריי" משנת 2004, ומילא את התפקיד בהצלחה. "אני רק רוצה לנגן ולשמר את הסגנון של המאסטרים של הג'אז", הוא אומר, ומקיים את המשימה במסירות, עם פרשנויות מקוריות לקלאסיקות של הג'אז ולחנים ליריים מקוריים שחיבר. כשידיו רצות על הפסנתר בווירטואוזיות טכנית ונשמתו מוסיפה פרשנויות עדינות לבלדות. "ג'אז", אומר אוניל, "הוא הרמה הגבוהה ביותר של הופעה, משום שזאת הלחנה מיידית. אני אוהב להיות ספונטני, להגיב לסימנים מהקהל".
לעתים קרובות הוא צוחק בזמן שהוא מנגן, נהנה מבדיחות מוזיקליות וההתלהבות שלו מידבקת, גורמת לו, לנגנים ולקהל לחייך לאורך כל הערב, מפזרת את רוח הסווינג, השעשוע וההנאה הטהורה ממוזיקה.

ג'וני אוניל  שירה ופסנתר
בן רובנס בס
איתי מורחי תופים

Johnny O'Neal Trio
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 8 = 11