עיון ביקורת

רוני פרי, נחת (מילים : רוני פרי, לירן פרידמן, אביגיל קובארי לחן: רוני פרי הפקה מוסיקלית: לירן פרידמן, יוני 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

רוני פרי מבואסת. החיים פה מבאסים אותה. כתבה שיר של אי נחת. עשתה רשימה מזרם תודעתה על רקע התכנסות משפחתית בערב שבת – "בצד השני של הקיר שלי". ה"נחת" שמשפחות מביעות על נכדים וילדים נראית לה מזויפת, העמדת פנים. הציניות הופכת לפחד אישי , שהיא עצמה לא תוכל להגיע למצב של יחס אמיתי וחם לילדים, משוחררת מאותה התחזות המאפיינת את המשפחות המקומיות. תחושת הייאוש העתידית גולשת בזרם תודעתה לסלידה כללית מהתנהגות הישראלי הצופר בטיילת, המתוארת כ"תאונות דרכים של חיוכים", שמאיימים יותר מאשר "התרסקות על הסלעים" מהגלים. בקיצור – לא אוהבת בלשון המעטה את העם בתוכו היא יושבת.
את הדכדוך מביעה רוני פרי במהלך מוסיקלי פשוט, בעיבוד אקוסטי המבליט שירתה האמוציונלית, שאינה גולשת למלודרמה, מדייקת בהבעת התחושה באספקטים של דאגה ופחד מפני מצב של הצטרפות לעדר החווה "נחת", בעוד שהיא אינה חשה כך.

בצד השני של הקיר שלי/ משפחה התכנסה לארוחת שישי/ כמה מהם מרגישים לבד/ סבתא שואלת מה עם החדשות/ גילי מוציאה מהמקרר שלוש עוגות/ כל ילד שלישי במדינה עני/ לא לוקחת חלק כשמסביבי לכולם יש
נחת מהנכדים/ כשיגדלו הם לא יבואו לבקר/ אני מפחדת שכשיהיו לי ילדים/ גם אני לא אמצא דברים אמיתיים להגיד/ זמן פנוי, פרח על קיר/ בהליכות אני נושמת אוויר// והוא לא שלי/ ישראלים חייבים לצפור/ בטיילת תאונות-דרכים של חיוכים/ הם מאיימים עליי הרבה יותר מהגלים/ בהתרסקות על הסלעים/ לא צריך לבחור / מי היה שם קודם/ נחת מהנכדים/ כשיגדלו הם לא יבואו לבקר/ אני מפחדת שכשיהיו לי ילדים/ גם אני לא אמצא דברים אמיתיים להגיד

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 4