עיון ביקורת

פרויקט מכונת הזמן, שירי ראשית המדינה ביצועים אלטרנטיביים (כאן 88, אפריל 2018)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

גרסאות חדשות לשירים ישראלים ישנים מעוררות באופן טבעי את השאלה – למה? או ליתר דיוק – מה יום מיומיים?  נכון, שבעים שנה למדינה – סיבה למסיבה נוסטלגית.  השאלה היותר מהותית – למה להטיל על יוצרים צעירים לחדש שירי עבר? מה כל כך דחוף בזה? כותרת המשנה של הפרויקט של "כאן 88" היא "ביצועים אלטרנטיביים" לשירים, מינוח יותר יומרני לקאבר.  "קאבר" (Cover) היא מילת המפתח-קסמים בתרבות המוסיקה הישראלית של השנים האחרונות. הסיבה ברורה כשמש בצהרי יום: תוכניות הריאליטי לגילוי כשרונות, שצצות כפטריות אחרי גשם טרופי. אם לשים דגש על המושג "יצירתיות" – אז גם ביצוע של שיר מוכר (קאבר) יכול להיות יצירתי, כלומר לא רק איכות הקול, הדיוק המוסיקלי, טיב הההגשה הקולית יקבעו אלא בעיקר מקוריות האינטרפרטציה – כמה דמיון, המצאה וחידוש מביא המבצע לשיר כדי לקרב אותו אל עצמו, אפילו לתת תחושה כאילו הוא בעצמו כתב אותו או המציאו מחדש. באוסף החדש אהבתי במיוחד את הביצועים ש"התחשבו" בגרסת המקור, ועם זאת הצליחו לשדר ייחודיות ויצירתיות (תומר ישעיהו, עינב ג'קסון כהן)

ה"התרגעות" של ג'יין בורדו מעודנת,  ריחופית ומהורהרת, אבל אינה מצליחה להוציא ישן (חוה אלברשטיין והפרברים) מפני חדש.
איה זהבי פייגלין ניסתה עיבוד אקוסטי ווקאלי ייחודי נטול געגועים ל"איילת אהבים", אבל אני נשאר נאמן לביצוע של אריק איינשטיין והודית רביץ בעיבוד שם טוב לוי.
יהוא ירון התקין גרסת פאנקי לשיר "את אמרת" ששר בזמנו דני מסינג. שום התרגשות, גם משום שזה אינו שיר שדחוף לעשות לו קאבר.
עומר נצר הצטרף ל"שיירת הרוכבים", אבל העיבוד החשמלי כמו גם הביצוע לא מסמנים משהו אלטרנטיבי שיש לכתוב עליו הביתה. אני חוזר ל"הדודאים".
הילה רוח ניסתה להכניס רוח חדשה ל"ערב של שושנים" בעיבוד איטי, מלנכול, אפלולי. אנסה את השיר בשביל ה"אלטרנטיבי" הזה.
תומר ישעיהו השתמש בסימפול של המלחין דניאל סמבורסקי עצמו במבטא רוסי כבד כדי לחדש את "באה מנוחה ליגע" – צליל פופ אקוסטי יפהפה, שירה מתכוונת עם קורטוב של נוסטלגיה. העיבוד המוסיף שכבת צליל משדרגת ומעניק כבוד למסורת. תומר ישעיהו אינו מוציא ישן מפני חדש, אלא מעניק לו חידוש מרענן.
אביגיל קובארי חידשה את "הנשיקה הראשונה" – במקור בביצוע גילה אדרי עם קורטוב של הומור ציני ונגיעות בוסה מודגשות. חידוש מרענן.
עינב ג'קסון שרה "את חכי לי ואחזור" בגרסה מאופקת, רגישה ומלאת השראה. היבט נוסטלגי שאין בו התרפקות אלא יחס של יראת כבוד למקור של אריק לביא ואינטרפרטציה אישית של ממש.
בן גולן ניסה להלביש תבנית חפלאית מזרחית על "רחל רחל", הוכר משושנה דמארי, אבל התוצאה מאומצת על גבול הזיוף, מהקאברים החלשים של הפרויקט. אם "מזרחית", אני מעדיף את הגרסה של דקלון לשיר הזה.
אבבה דסה שרה "הסלע האדום" המזוהה כמעט טוטאלית עם הגרסה המיתולוגית של אריק לביא, והגם שהגרסה שלה יפה ועשירה – אני נשאר עם לביא מעבר להרים ולמדבר.
"אין כמו יפו" שימש את "סיסטם עלי" כסימפול של שורה אחת של "התרנגולים" לראפ אוריינטאלי. סוג של עקיפת מהות הפרויקט. לא קאבר.

1. ג'יין בורדו – התרגעות  מילים: יהודה קרני לחן: עממי עיבוד והפקה: דורון טלמון ומתי גלעד
2. איה זהבי פייגלין – איילת אהבים מילים ולחן: מנוס חאג׳ידאקיס תרגום: נעמי שמר עיבוד: איה זהבי פייגלין ועידו מימון
3. יהוא ירון – את אמרת  מילים: שמשון חלפי לחן: דרורה חבקין עיבוד והפקה מוזיקלית: יהוא ירון ורונן רוט
4. עומר נצר – שיירת הרוכבים  מילים: נעמי שמר לחן: שמעון ישראלי
5. הילה רוח – ערב של שושנים  מילים: משה דור לחן: יוסף הדר עיבוד – שחר זיסמן הילה רוח נילי פינק קוסטה קפלן ויונתן לסמן
6. תומר יעשיהו – באה מנוחה ליגע (שיר העמק) מילים: נתן אלתרמן לחן: דניאל סמבורסקי עיבוד, הפקה מוזיקלית  – תומר ישעיהו
7. קובארי – הנשיקה הראשונה מילים : אברהם בן זאב לחן: אילן נובקוביץ' עיבוד והפקה מוזיקלית: זיו זק
8. עינב ג'קסון כהן – את חכי לי ואחזור מילים: קונסטנטין סימונוב תרגום: אברהם שלונסקי לחן: שלמה דרורי עיבוד והפקה מוזיקלית – עינב ג'קסון כהן
9. בן גולן – רחל רחל  מילים: יחיאל מוהר לחן: משה וילנסקי  הפקה מוזיקלית: בן אבגיא
10. אבבה – הסלע האדום  מילים: חיים חפר לחן: יוחנן זראי עיבוד – עומרי סקופ, עומר לוצקי ואבבה דסה
11. סיסטם עלי – אין כמו יפו בלילות  עיבוד והפקה: אורי וינוקור , עומר לוז

עורך ומפיק: איציק יושע

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 7 = 10