עיון ביקורת

שיר לוי , להתחיל מחדש (אוגוסט 2017)

מוסיקה ישראלית

חדש אצל שיר לוי?  זה קורה ב"דיזנגוף 30" בשיתוף האולטראס. מה לשיר לוי ולראפ? נדמה לי שגם לו אין תשובה. . מבחינת התוכן, אין כאן שום מסר חברתי/ פוליטי. זהו עוד אחד מהשירים  באלבום שמתבכיין על הפער בינו ובינה. פוליקר שורף לה את הלב, אבל הלב הזה אינו מרגיש כמו הלב שלו (של האוהב) אומרים האולטראס במקומו. ניסו לחלץ את שיר מעוד שיר רווי דמעות על גבר שחווה פיגוע אהבה.
"הז'אנר" פותח מסלול לכותבים לספק שירים שהופכים אותו בית חולים לפצועי אהבה. "השארת אותי פצוע כמו גיטרה בלי מיתר" שר לוי ב"תדליקי לי ת'אור", והפעם בקצב שמח…
לא רק פצוע יש בשדה הקרב של האהבה אלא גם אסירים – "והדימיון שלי הכניס אותי לכלא לחשוב רק עלייך"…
ובאותו שיר – " שיר "הדמיון שלי" מקונן הנפגע "השארתי את המצנח בבית שלא נתרסק פתאום". רק דולב רם ופן חזות ששרבטו, יכולים להסביר לשיר לוי על מה  הוא שר.
הבעיה היא שרוב השירים נכתבים כמוצרים על פס יצור. כל מה שנותר לזמר הוא לתת לרגש לרוץ לפניו. נותן. אמינות? – תשכחו.
"אני לא כמו האלה", מנסה שיר לוי לשכנע מישהי שתחזור אליו בשיר הפותח "להתחיל מחדש". רון ביטון שאחראי לדבר הטקסט הזה יסביר מי הם "האלה" (מי?!) ומה יתרונו של המתבכיין ה"הרוס מבפנים" (שנדע שזה לא משהו חיצוני) עליהם. את "ההרוס מבפנים" ניצל הכותב להתחכמות לשונית סתמית – "הכל מבפנים הרוס/ אבל את הכי יפה מבחוץ"
הגברים בז'אנר הים תיכוני המקומי שבורי לב, מתחשבנים בגוף שני – למה עזבה בשביל מישהו אחר, מתחננים על נפשם. לא רק שהטקסטים האלה שבלוניים, לא מקוריים וחסרי השראה. הם גם מעידים על יכולת  בחירה מאוד מוגבלת של זמרים, שמוכנים לשחק קורבנות של נשים אכזריות, שנטשו אותם. הם מבקשים סליחה, הבנה, מנסים לשכנע שיתקנו את דרכם, שהם טובים יותר,  וגם מבקשים התחלה מחדש.
די אם יש לך טנור טוב כמו לשיר לוי, מנגינה להשתפכות, עיבוד עשיר וצא לדרך. שחק אותה שבור, מתגעגע נואשות. שיר לוי מפעיל מנעד קולי תחושתי כדי שנאמין, שזה בנפשו. גם אם אני לא מאמין, צריך להודות: הביצועים לעיתים  משכנעים שהוא מאמין, שזה משהו שאי אפשר  לבטל. גם בהמשך הנושא נטחן הנ"ל. איך הכותבים אינם משתעממים למחזר? "תגידי לי למה נשארתי עכשיו בלעדייך/ רק הדמעות זולגות מבלי לומר מילה", שר שיר כאילו באמת חרב עליו עולמו ב"מבלי לומר מילה" (רמי לב/ ערן ערוסי)
ב"כוסות ריקות" (סתיו שמש/ איתן דרמון וסתיו שמש) שר לוי: "כוסות ריקות בין אנשים רוקדים / מחפש טיפת שמחה בים של חושך/ והשתיקות עושות לי רעשים/ ממחשבות של איפה את הלילה",הבית הראשון משדר איכשהו את התוגה בעיבוד קצבי דומיננטי. הבית השני מוביל לרחבת הריקודים, לכפיים ולרגליים. נהיה לי קצת בלגן. יותר רעשים משתיקות. רגעי שמחה בים של חושך. לא יד ולא רגל. האמת: גם הלב לא חבר לשיר הזה, למרות ששיר שר אותו בסלסול חבל"ז. עצוב או שמח? לא זה ולא זה.
ב"יד סוף העולם" (אבי אוחיון ומתן דרור) הוא מציע לה לברוח עם אהבתם. למה הוא מציע לה לברוח? מי רודף אחריהם? מי מאיים עליהם? למה לא להמשיך אותה כאן ועכשיו? אפשר לצאת לטיול אירוסין, אבל ממה יש להימלט? . לאבי אוחיון השאלה הזו כבר בעייתית.  הוא עסוק בייצור שירים לכוכבי הז'אנר. תפר עוד שיר לזמר שמאמין, כי יש בעלי מקצוע שייקחו אותו רחוק.
שיר לוי ישיר את מה שמספקים לו. הוא ייקח אותה עד סוף העולם  אבי אוחיון אינו ממציא משהו חדש. הוא דואג שהחרוזים יושחלו נכון  "נוהגת … נושבת … זוהרת". הכל כאן טכני. המוסיקה היא דאנס קל משקל,  קצב ידידותי לכביש הראשי, מחיאות כפיים קצובות. ביטים אלקטרוניים וצליל כינור. גם אם מדובר  ברגש אותנטי – השיר עובר ליד האוזן בקלילות נסבלת.  אלמלא קולו הגבוה ומלא הנשמה של שיר לוי – גם זה לא היה קורה.
המצחיק הוא שאין ללוי בעיה לעבור לקצב חפלאי שבלוני מרקיד כשהוא שר "מסתובב ברחובות עוד קורא בשמה" ב"לא מאמין באהבה".
מצאתי בכל זאת שיר מיוחד: "נגן" של סתיו בגר ותום גפן על קשר בעבותות אהבה מוסיקליים. מבקש להיאחז במי שנותן לו נשימה ואור גדול.  גם כשיחליט לברוח "כמו תו לא מכוון – מבקש שינגן לו – ויחזור". אהבה לילד   טוענת את שיר לוי באמוציות הגדולות על המילים היפות במספר מידות. צלילי אווירה אלקטרוניים פותחים את שירת  התחושה הגדולה. תזמור לכלי מיתר מעביר בצורה אפקטיבית לחלק הדרמטי של השיר "נגן לי, נגן לי  ואחזור". השיר בנוי לתלפיות בכל מרכיביו, מכיל את מלא עוצמת התחושה, בהפקה מוסיקלית שמעצימה אותו בשילוב של צליל אלקטרוני, מיתרים, כינור וחטיבת נשיפה. שיר שמסמן דף חדש אחד, אבל כנראה לא נקודת מפנה בדרכו של שיר לוי.

שירים: להתחיל מחדש, שוב אתה לבד, דיזנגוף 30 עם האולטראס, עד סוף העולם, תדליקי לי ת'אור,

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − 6 =