עיון ביקורת

שלום חנוך, שיר ללא שם (האלבום "על פני האדמה" 1983, ביצועים נוספים: יהודית רביץ, גלעד שגב)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

שירו הוא כל ישותו, כל  מה שהוא, הד שחוזר אליו, כמיהותיו, בת קול של תפילותיו. מעין כוחו. קץ ייסוריו. בא וחוזר.
במדור הלירי-רומנטי של שלום חנוך נמצא אחדים מהשירים היפים במוסיקה הישראלית. זה השיר הזה. בא והולך, וכשהוא מגיע, אתה מתחבר אליו כאל מקור חיים שמכיל את הנופים, הניגונים שלך מרבות הימים, למעשה חלק מקיומך במקום נזה.
שיר ללא שם נולד נוגה, טון של געגועים, אווירה שמימית. על מעט שירים אפשר להגיד – אולטימטיביים. "שיר ללא שם" הוא אחד מהם. רגע בלעדי של חסד. שלום מדגיש דווקא את הפן העצוב שביצירה, את הרגע שההשראה נוטשת, שהשיר מתרחק. השיר הופך לישות בפני עצמה כשהדובר מאניש אותן – "אתה בא והולך", וכשהוא בא, נולד שיר כמו  השיר המיוחד שנולד כאן.

ביצועים נוספים: יהודית רביץ, גלעד שגב

האלבום: "על פני האדמה" 1983

כי שירי הוא בת קול ברוח 
מכתבי השלוח 
מסילת חיי 
געגועי 
הד תפילותי. 

כי שירי הוא עלה ברוח 
הנידף, השכוח 
הוא האור הרך הנפקח 
בלילותי 
הוא אתה ההולך אלי. 

בנדודי חולפות עלי 
תמונות ונשמות 
ושמות שמות 
אתה בא והולך אלי. 

איי 
עלטה סביב 
הלוואי שאתה מקשיב 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי. 

בדרכי הולכים איתי 
נופים וניגונים 
ופנים, פנים 
אתה בא והולך אלי. 

ה 
דומיה סביב 
והיה אם אתה מקשיב 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי 
אולי, אולי, אולי 
אתה בא והולך אלי.  כי שירי הוא משב הרוח 
חלוני הפתוח 
מעין כוחי, צחוק ובכי 
קץ ייסורי 
אתה בא והולך אלי.

 

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 1 = 4