עיון ביקורת

שי גבסו , Where I'll Put My Shoes (מילים ולחן: שי גבסו עיבוד והפקה מוסיקלית: עומרי אגמון, ינואר 2018)

מוסיקה פופ אלטרנטיבי, סינגלים חדשים, שירים חדשים

לשי גבסו יש מסר הנוגע לחייו האישיים. הוא בחר באנגלית כדי להעביר אותו לציבור: אני יוצא למסע הזוי בנבכי הדמיון לנסות לגלות את עצמי מחדש, למצוא את החיים שמתחת לחיים.
גבסו שר ברגש עצור חלום ואידיאל. עורג אל המנוחה והנחלה, מצב שכל שאיפותיו התגשמו; שלא יצטרך  עוד לדאוג:
"במקום שאניח נעליי/ אראה את ההרים/ של כל החלומות שחלמתי/ במקום שאניח נעליי/ כל האנשים שאני מכיר/ יהיו כמו שדמיינתי/ במקום שאניח נעליי/ אדע שלא רומיתי"
זה היום האין סופי של כל הזמנים, יום ללא פחדים וחרדות.
שי גבסו אינו נח על שמריו. הוא עסוק בשאלות עצמיות, בחיפושים.  אדם לא מגיע למצב שיש בידיו כל התשובות לשאלות הקיום. גם האמונה אינה מביאה אותך אל השלווה הנפשית, ואתה מחפש דרך קבע להגיע למקום הזה, לחיות בשלמות ללא חשש וחרדה. החלום הלא מושג מוביל אל ערגה שגבסו מצליח לבטא בשיר הזה, משיריו המעולים, אם לא הטוב ביותר בדרכו המוסיקלית. זהו פופ אפוף אווירה מעוטר באלקטרוניקה אפקטיבית שמסייעת להעביר את התחושה. השירה – מגיעה ממעמקיו. הדיבור במבטא צרפתי ("גבירותיי ורבותי, אני מזמין אתכם היום להתרגשות גדולה למסור לכם מסר חשוב הנוגע לחיי האישיים ולעבודתי") הוא חלק ממערבולת הרגשות ההזויה. זהו שי גבסו שנוגע בנקודות הכי רגישות של עצמו כדי ליצור שיר מרטיט יפהפה.

קליפ – שי גבסו

Where I'll put my shoes
I'll see the mountains
Of all the dreams I use to dream
Where I'll put my shoes
All the people I know
Will be the same as I imagine
Where I'll put my shoe
I'll know that I haven't deceived
 They don’t want to figure
They don’t want to find
The life beneath the life 
They don’t want to read
They don’t want to reach
The endless day of all time

Where I'll put my shoes
I'll see you there
And you'll look familiar
Where I'll put my shoes
The heights won't frighten me
’cause I know everyone's got the key

Where I'll put my shoes
I'll forget that you've hurt me
And that I almost fall onto bed  

"Ladies and gentlemen, I have invited you today with great excitement
To convey to you an important message concerning my personal life and my work
Since then I have lived for my profession and through my profession
Everyone needs esthetic ghosts to live

I went through periods of severe anxiety, many forms of hell
Of all this I went out one day
Blinded but sober

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. הוא כל כך מיוחד ונותן לי השראה, מעניין אם יש מקום כזה בלי דאגות....
    (מוריסי)(10/01/2018)
  2. נשמע קלאסי ! ביקורת נכונה
    (טל)(10/01/2018)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 9 = 17