עיון ביקורת

שלומי ברכה , דרקון (מילים ולחן: שלומי ברכה עיבוד והפקה מוזיקלית: שלומי ברכה ונושי פז, פברואר 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

"עושים אהבה בלועו של דרקון" – את התמונה הסוריאליסטית שר שלומי ברכה בטון קודר. אהבה? – סיוט. נצטרף למסע המסתורי שלו למצוא נחמה (אהבה) בעולם נורא. הכניסה ללוע דרקון (פולט אש) מבטלת כל סיכוי. רחוב הירקון הוא הדרקון המתפתל לאורכו של חוף הים, שממנו מנסה הדובר-שר לשאוב כוחות, אבל התחושה היא של נסיגה – "מתקדם לאחור" (אוקסימורון). שום דבר טוב לא קורה. התמונה תיאטרלית. יש כאן אישה שמתבוננת החוצה (לירקון-דרקון) מבעד לוילון, תרצו – רמיזה לרחוב החלונות האדומים, מקום אפל של התרחשות דברים (מיניים) שאינם בשגרה. אקט האהבה ("עושים אהבה") נטול רגשות כמו כל המסע לאורכו של הדרקון. גם הקלף שנשלף הוא קלף האבדון – אין סיכוי למצוא משהו טוב יותר. הבדידות מזהרת והתהום – אינם חלום. גם אם התמונה  סוריאליסטית – העולם (הריאליסטי) מצטייר כגיהנום.
המוסיקה הנוגה מכניסה לאווירת הזיה בצלילים אלקטרוניים  שצובעים את השיר בצבעים אפלים. ברכה נשאר על טון נוגה אחיד כמעט לכל אורכו של השיר, עד למעבר הדרמטי הקיצוני, זעקה-צווחה  בצליל עז, שמכילה את כל עוצמת החרדה, כמו התפכחות מתוך הזיה לתוך מציאות איומה.
המשך המסע של שלומי ברכה לאלבומו החדש, סינגל שני שמצביע על מסלול עוצמתי, המבטא תחושות אותנטיות של  ניכור וחרדה בתוך עולם כאוטי.

יורד במורד רחוב הירקון/ מסתכל על הים נראה כמו דרקון/ חושב אם אוכל לשתות את כוחו
לקפוץ לתוכו/ לגופי חליפה מחלק אחד/ אתה שם לבד/ מתקדם לאחור ונופל לתהום
ואין זה חלום
יורד במורד גרונו של דרקון/ מסתכל מרחוק יש אור בחלון/ היא שם לבדה מופיעה מול וילון/ עושה תיאטרון/ לגופה חליפה מחלק אחד/ אתה שם לבד/ מתקדם לאחור ונופל לתהום
ואין זה חלום
עושים אהבה בלועו של דרקון/ החיים נפתחים בקלף אבדון/ מסתכל בעינה תסתכל לתוכו/ לשתות את כוחו/ מפשילים חליפה מחלק אחד/ לבד שם לבד/ מתקדמים לאחור ונופלים לתהום
ואין זה חלום

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 + = 8