עיון ביקורת

שלומי שבת, פבלו רוזנברג, המופע המשותף קיסריה (הליקון, די.וו.די+סי.די, ספטמבר 2007)

DVD, מוסיקה ישראלית

כמה שפבלו חיכה לרגע הזה, להגיד "ערב טוב, קיסריה", מול חמשת אלפים איש מתמוגגים. אז "ערב, טוב, קיסריה!" תודה שבאתם ונתתם לי את הכבוד להגיד "ערב טוב קיסריה". לפניי עמד פה  שלמה ארצי, ובחיים לא הייתי מאמין שאני אגיע למעמד שלמה ארציי כזה.
היה מה-זה ערב טוב לפבלו ולשלומי ולקהל, והדי.ווי.די מספק הוכחות שאי אפשר להכחיש ואסור להתכחש להן. עם ישראל יוצא לדרכים, מתפקק ליד קיסריה – כדי לבלות. כדי שיעשו לו גוד טיים. כדי שיפנקו אותו בסבבה. אצל שלמה ארצי זה ממשיך לעבוד כבר הרבה מאוד שנים, אצל שלומי שבת זה תופס תאוצה. הוא בדרך הנכונה. משתדל לא להמר על קיסריה בגפו,  להביא אמנים משדרגים. ראיתי אותו בעבר עם אחותו, לאה, בקיסריה. עכשיו זה פבלו, וזה שידוך שבא להגיד לחמשת אלפים בקיסריה –  לא לחינם לקחתם בייביסיטר ל-6 שעות ושילמתם על היציאה הזו לקיסריה איזה 500 שקל כולל דלק ונקניקיה בלחמנייה.
אז ערב טוב, קיסריה, מה טוב ומה נעים לקבל את כל הלהיטים האלה בתערובת ים-תיכונית ולטינית סוערת. רק בישראל יכול להיות מצב שהרומבה פלמנקו מתחברת עם מוסיקה יוונית וטורקית. יש תזמורת מאחור שמספקת את המינונים. הלהיטים מסודרים באופן כמעט כמו לאקט מיני עם הקהל. האורגזמה תגיע בשיא – "לכל אחד", "מתוקים" ועוד פעם "מלדיטה לונה".
קיסריה מוחאת כפיים סוערות לדואט "בדמעות שאת בוכה" של פבלו, ופתאום, אחרי רגעי פתיחה אקוסטיים שקטים לחלוטין, מגיע ה"מלדיטה לונה" ומחשמל את המופע בבום. מסכי וידאו נפתחים, הנגנים מעבירים את המופע מהילוך שני לחמישי עם הסלסה, רומבה פלמנקו וכל השאר.  וקיסריה שרה איתם "אל תדאגי לי אמא", "בגלל הרוח" ו"מה הוא עושה לה". הכל כאן מחניף בדרגות היסטריות, הרפרטואר, הקצב, המנגינות, הדואטים. הקהל מתביית-מתפנן-מתכייף על זה.
ועזבו אתכם מבקורת: בטח שאפשר להתגרד, ולהיות ציני, ולהגיד ששלומי ופבלו הביאו את אולם החתונות לקיסריה. יכול להיות ש-5,000 איש טועים, ורק המבקר צודק? זה מה אוהבים אצלנו, שיתנו להם בדרבוקה, בכינור, "ילדונת", "מרגריטה", וגם "שפוט עליך" ובטח "נר על החלון". לטיני צוהל, יווני רומס, מטאל לייט. טורקי מסולסל. תן להם בדרבוקה, תן להם בכינור, תן להם בניי ניי ניי. סלסל להם מהלב בעברית,  בטורקית. תן לבנות לענטז מרגריטה וסניוריטה ולהשתמש בכתפי הבנים כדי לצהול מעל ראשיהם. תן לפבלו להוריד חולצה ולהישאר בגופיה בשיאי החאפלה, תן להם צלילים מהלב שיפעילו להם את הרגליים.
זה הערב הזה, ערב של נתינה בגדול, של החנפה בענק, של בתוך-עמך-אתה-יושב ואל תתעלם ממה שהוא רוצה לקבל עבור כספו. צרכנות נטו. והדי.ווי.די הזה מראה את קיסריה בשמחתה – רוקדת ושרה. ומי שלא היה בערב של שלומי את פבלו בקיסריה, לא השתתף בחתונה ישראלית.

כפיר גרנות – תופים, ניר מימון – בס, ניסים עמר – גיטרה חשמלית, גדי בן-אלישע – גיטרה חשמלית ואקוסטית, מיקי צברי – קלידים, אלון מוטקין – קלידים ומחשבים, רוני עיברין – כלי הקשה, רוני דדון – דרבוקה, דוד אבו -כינור, ניב תואר – חצוצרה, מאיה אברהם, מאור ירדני – זמרות ליווי. במאי ועורך הוידאו: איתן צור, צלם ראשי: מקסים סטולבוב. מפיק המופע: מיקי דה-פז.

וידיאו – שלומי שבת פבלו רוזנברג – ההועה בקיסריה 2007

Shlomi Shabat Pablo Rosenberg Live At Caesarea
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 3 תגובות

  1. איפה מוצאים את השיר מרגריטה של שלומי שבת?
    (לידורוש:), תל אביב-יפו,מרכז)(06/12/2008)
  2. אהבתי, חג שמח.
    (חסוי)(02/10/2007)
  3. ליוסי חרסונסקי, איזה כייף לקרוא שיש עיתונאי שמפרגן בימים טרופים אלה כשאנחנו לא מפרגנים אפילו לעצמנו, כל הכבוד על הכתבה והלוואי וילמדו ממך קצת תרבות הדור החדש.
    (אבי)(02/10/2007)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 1 =