עיון ביקורת

חי אלוקים, שלמה בר (מילים – יוסף צבי רימון, לחן – שלמה בר בן גוזי עיבוד והפקה מוסיקאלית – נדב ביטון, יולי 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

חַי אֱלֹ-הִ-ים! זועק שלמה בר, ומעניק לשירו של יוסף צבי רימון (1889-1958) עוצמות שמקימות אותו לחיים חדשים. בר מעיד כי שירת המשורר יליד פולין היא ההשראה הגדולה שלו בתקופה האחרונה. זוהי שירה שהקב"ה הוא המרכז שבה – בביטויים עזים לתחושותיו ואמונתו. אלוהים החי הוא שיצר את החיים על הטוב והרע שבהם, בלהות הלילה, אש פלדות, קצפם של גלי הים –  "החיים באביבם" יספרו כמה אלוהים חי, אבל גם "במוות האכזר ידבר".
הטון עושה דרכו מליבו-בטנו למיתרי הגרון. כאן מתחולל משהו ששייך אך ורק לשלמה בר. אין בלתו. הדיקציה, ההבעה, המעבר משירה חרישית לזעקה – שירה לתפארת. יש חדשות של ממש בתחום העיבוד: החיבור לגיטרות רוק חשמליות במינון מדויק הוא תוספת חדשה מעצימה של המוסיקה של בר. "חַי אֱלֹ-הִ-ים!" שר בר, והוא חי את התחושה בחֶלבּו ודָמו. מההשירים והביצועים האולטימטיביים המצמררים שלו.

חַי אֱלֹ-הִ-ים! זִיו הַשָּׁמַיִם יְסַפֵּר זֹאת
וּשְׁחֹר-הַסּוּפָה הַמְּכַסָּם כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר:
חַי אֱלֹ-הִ-ים! עֲדִי הָאֲדָמָה יְסַפֵּר זֹאת,
וְעוֹקֵר עֵצִים בַּסְּעָרוֹת כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר
חַי אֱלֹ-הִ-ים! הַיּוֹם בִּזְהָבוֹ יְסַפֵּר זֹאת,
וְהַלַּיְלָה בְּבַלְּהוֹתָיו כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר;
חַי אֱלֹ-הִ-ים! נַהֲרוֹת-טֹהַר יְסַפְּרוּ זֹאת,
וַעֲרָפֶל מֵעִיק בְּכָבְדּוֹ כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר;
חַי אֱלֹ-הִ-ים! יְבוּל הֶהָרִים יְסַפֵּר זֹאת,
וְגַעַשׁ פִּלְדוֹת-אִשָּׁם כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר;
חַי אֱלֹ-הִ-ים! הַחַיִּים בַּאֲבִיבָם יְסַפְּרוּ זֹאת,
וְהַמָּוֶת הָאַכְזָר כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר;
חַי אֱלֹ-הִ-ים! הַיָּם בְּגַלֵּי קִצְפּוֹ יְסַפֵּר זֹאת
וּבַחֲרִישֵׁי גַּעְגּוּעָיו כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר;
חַי אֱלֹ-הִ-ים! לִבִּי זָר כִּי יִגְעַשׁ יְסַפֵּר זֹאת
וּבְהִשְׁתַּפְּכוֹ בְּחֵיק אֵל כְּמוֹ כֵן יְדַבֵּר.
לֹא חָפַצְתִּי בְּזוּלָתְךָ, אֱלֹהָי!

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + 9 =