עיון ביקורת

שרית חדד, עכשיו זה אחרת (מילים : אבי אוחיון לחן : אבי אוחיון ומתן דרור עיבוד והפקה מוזיקלית : מתן דרור, יוני 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

"זה" שורף לשרית חדד בבטן. מהו הזה הזה? כשאוצר המילים דל, "זה" מציל את הכותבים. הפניה של שרית חדד ליצרני להיטים כמו אבי אוחיון ומתן דרור – צפויה. זוהי כמעט ברירת מחדל בשוק התחרותי של הפופ הים תיכוני. אוחיון עובד לפי נוסחאות מחניפות. הוא כמעט אינו מסוגל לצאת מהמעגל הזה של אוהבת נואשת-נבגדת-שבורת לב-מתגעגעת. תופר את השירים האלה בסיטונות. בשיר געגועים הנוסחה היא – פניה לאהוב בגוף שני (כמו במכתב אישי) תיבול במילים "רומנטיות" כמו  "גשם" ("זוכר איך רצנו בגשם?") ופופולריות כמו "אלוקים", שימוש במשפטים שכיחים בשיח העממי כ"אתה נרדם שוב בשמירה". סיעור המוחות המניפולטיבי בכתיבת הטקסטים האלה שקוף מאוד. זוהי אומנות להבדיל מאמנות. החידוש בשיר מבחינתה של חדד – מעבר קונטרסטי בין מנעד נמוך מאוד לגבוה, בין שירה-דיבור מפוכחים להתפרצות אמוציונאלית סעורת רגשות מתבכיינת. בסולם המינורי, זוהי בלדה בעלת קו מלודי קליט, מכניע בהאזנה אחת, שמצליחה לשדר את הנרטיב לרדיו הידידותי בנתיב מיינסטרימי צפוי. אפשר להצטרף לשרית לחדד בשירה. לשיר איתה "זה שורף לי בבטן". לפחות בבטן ולא בלב. גם זה שינוי.

עכשיו זה אחרת אני עם עצמי אתה רק איתך/ בקושי קבענו לסרט
רציתי שתבוא אליי עכשיו קרוב/ ושוב בחרתי לשתוק
אני יודעת אתה החיים אז איך זה קרה אלוקים/ אני לא מחפשת בחוץ אשמים
זוכר? הבטחנו שנינו זה רק עד הסוף/ לילות שלמים על החוף
בלילה תמיד זה לא עוזב אותי בלילה/ אני לא יכולה כבר לישון
זוכר איך רצנו בגשם לא פחדנו לטעות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי בלילות
וזה שורף לי בבטן כבר אין לי תשובות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי ככה בלילות
עכשיו זה בורח מזמן לא עישנו שתינו ביחד/אז איך אף אחד לא פיכח 
רציתי שתאהב אותי גם מרחוק/ וכבר נמאס לי לשתוק
אני יודעת הפכתי שונה/ וגם אתה לא בדיוק אותה הטלית הכחולה בשכונה
תמיד אמרת כל מה שעושה לך טוב/ אני אתחיל לאהוב
בלילה תמיד זה לא עוזב אותי בלילה/ אני לא יכולה כבר לישון
זוכר איך רצנו בגשם לא פחדנו לטעות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי בלילות
וזה שורף לי בבטן כבר אין לי תשובות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי ככה בלילות
בשקט בשקט עוד לילה התחיל / ואתה שם לבד עם סיגריה קפה במרפסת
קורא לי מרחוק תבואי אלי קרוב/ אנ'לא אפסיק לאהוב
כבר התרגלנו ליפול ולקום/ אתה שוב נרדם בשמירה 
מופתעת כאילו זה בא לי בבום/ עוד יש בי אהבה שלא רוצה לישון
אז בוא אלי עוד היום
זוכר איך רצנו בגשם לא פחדנו לטעות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי בלילות
וזה שורף לי בבטן כבר אין לי תשובות/ כמה שעות מה לעשות שזה עולה לי ככה בלילות

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − = 2