הבחור מוכן  לגלות לה כל מה שרוחש בתוך ליבו. ייתן ללב לדבר במקומו, יפתח את בורות הנפש שכוסו, כי היא היחידה.  יש סיבות שלא אמליץ על הטקסט לסדנה לכתיבת פזמונים כמו המשפט ההצהרתי הבומבסטי ולא קוהרנטי – "לא היו לי כמוך עוד נשים שתפסו כך מקום בראשי", וגם משום פגם לוגי במשפט – " כי כבר שנים אנחנו סתם מחכים", כאילו גם היא יודעת על אהבתם, כאשר לפי תחילת השיר – סוד שהיה שמור רק אצלו.
מול טקסט פגום, קיימת המנגינה והעיבוד האקוסטי בעלי מרקם המבטא רגישות ורגש אותנטיים, שיר שמתחברים אליו בקלות יותר מנסבלת. פופ נוגה שעושה דרכו מהאוזן למקום נמוכים יותר בגוף. שירתו של אביב הלפרין משדרת פגיעות וחושניות מעודנת של מי שאכן מתכוון למה שהוא שר. מעבר הגיטרה ומחיאות הכף באוריינטציה של פלמנקו עושים שירות נפלא לשיר.

שמרתי לך סוד בקרבי/ שעטפתי כאן במשך שנים, בתוכי
תתקרבי/ עכשיו אני בלי מחסומים
של הלב ושל מה שאומרים, אמיתי
כיסיתי בורות בנפשי את יודעת זה כל כך אישי
לא היו לי כמוך עוד נשים שתפסו כך מקום בראשי
אני מוכן וזה הזמן/ לעמוד מולך פנים אל פנים
אני יודע שזה מסוכן, להיחשף אבל שלם עם עצמי
קבלי אותי ככה כמו שאני/ ונשנה עכשיו את כל החוקים
כי כבר שנים אנחנו סתם מחכים/ אולי תבואי, תתקרבי
תתקרבי/ תגידי את כל המילים/ שאף פעם אנשים לא אומרים, תגלי
כיסיתי בורות בנפשי את יודעת זה כל כך אישי
לא היו לי כמוך עוד נשים שתפסו כך מקום בראשי