מוסיקה ישראלית 2018. על מה שרים אנשים צעירים? על בדידות במיטה. כמה לא טוב לי בלעדיך. קר לי בלעדייך – בשני קולות. שיר כזה יכול היה להיכתב בברלין. בדידות חורפית אירופאית מפונקת שכזו. לא ארץ אוכלת יושביה, לא פצצה פוליטית וצבאית מתקתקת. רגע, אולי זה טוב שאנשים צעירים בישראל כותבים שירי אהבה נוגים, אינטימיים הרמוניים. למה הם צריכים לדאוג. הם דאגו מספיק. נועם פנחסוב לא מרגיש אדמה בוערת. הוא מרגיש לבד במיטה. לא בטוח איזה יום היום. אין דאגות אחרות. רצה קצת לחלום. פתאום הרגיש בדד. יש יותר מדי מקום ריק במיטה. אדם בתוך עצמו גר. כשאין הרבה מה להגיד, מסתפקים בבית אחד וחוזרים עליו, וזה הבית שלו.
לפי הטקסט – זה אינו שיר פסטורלי, אבל הוא משדר פשטות תמימה, המוסיקה – נעימת הליכות, עגולה כמו שיר ילדים זהיר, קו מלודי של תוגה נעימה, ללא פיקים, נעה במסלול נינוח משהו, ללא דרמות, מושרת בהרמוניה של מיטה חמימה בחורף, כאילו זו שגרת היום-יום. יש בה מידה של יופי מזוקק.
*** מתוך 'בריאה' אלבום קונספט – 8 שירים, סיפור אחד על מערכת יחסים.
איזה יום היום
תעביר לי ת'שעון
התחמקתי מכל מה שתכננתי.
רציתי קצת לחלום
כיביתי את האור
הרגשתי קצת לבד ונעלמתי.
בכיתי, כשאמרת
שלא תבואי אלי היום
וקר לי בלעדייך
נשאר יותר מדי מקום במיטה