בואו נכיר את ז'אן ז'אק גולדברג המנוח (נפטר במארסיי ב- 2006), המתופף שניגן עם אהוד בנאי בלהקת הפליטים המיתולוגית. לא חייבים לפתוח את התיק הביוגרפי שלו. די בשיר הזה. די בסיפור קטן על מפגש בין אהוד לז'אן ז'אק בעיר מארסיי. שמעתי עכשיו את השיר בהופעה של בנאי במלאת 30 להפליטים, והייתה לי איזו תחושת דג'ה וו. הוא נשמע לי שיר מוכר, למרות שהוא חדש. הסיבה? כשאהוד מספר סיפור, הצלילים כמו נובעים מתוך השיר, קולחים כמו מאותו מעיין יצירתי.
הקצב המדוד, הטון הרך וחם, תערובת של געגועים, עין צוחקת, אבל לא מלודרמה. אהוד בנאי מעורב רגשית, אבל השיר מושר ממבט של מספר שמאוהב בדמות, יותר מאשר באדם עצמו. אהוד בנאי מספר את ז'אן ז'אק מהזווית שלו, בחיוך פנימי, בתערובת של מפוקחות ורגשנות. המנגינה פשוטה, המאוד נרטיבית, משדרת את התחושה. העיבוד וההפקה המוסיקלית מעניקים לשיר את הריחוף "מעל הזמן". ז'אן ז'אק גולדברג חי לנצח במרסיי בזכות השיר הזה. זוהי המצבה הכי יפה שבנאי יכול היה להקים למתופף שלו בלהקת הפליטים.
ז'אן ז'אק מון אמי, חי לנצח במרסיי, בחדר חם מלא עשן, עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן…
ילד מגודל עם בטן מלאה במים, מדליק ג'וינט באמבולנס בדרך לטיפול, מתופף על דופן המיטה ושר שנסון – עם האח האלג'ירי.
הולך במסדרון בית החולים כמו מלך נפאלי, כובע צבעוני ומקל עם גולת זהב,
אחיות מחייכות לקראתו: מה שלומך מסייה גולדברג?
ז'אן ז'אק מון אמי חי לנצח במרסיי, בחדר חם מלא עשן, עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן…
מבקש עטים לאוסף מהרופאים, מהאחיות, מהנהג… מניח בחדרו על המדף שיהיה מסודר,
מדגים לי כובע דרוזי, והודי ואת זה קח הביתה בשבילך.
שבת גשומה במרסיי, חמין אצל מדאם שרה, הולכים לאורך הרחוב , חוזרים אל החדר החם,
אני עושה הבדלה הוא מבקש: "בקול רם!"
ז'אן ז'אק מון אמי…
הוא מנמנם אני בוהה בטלוויזיה טלתרום בצרפתית, הוא פוקח עין ואומר:
"בוא בוא מון אמי, בוא תשכב כאן לידי". אני נרדם לצדו…והייתי רוצה לעצור את הזמן
אבל צריך לקום ולנסוע אל שדה התעופה. אנחנו נפרדים בלי דרמה, כאילו ניפגש שוב בקרוב,
אני יוצא למסדרון חשוך, כל כך קשה לי לעזוב את ז'אן ז'אק מון אמי שחי לנצח במרסיי בחדר חם מלא עשן עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן.
**** אהוד בנאי: "ז'אן ז'אק גודלברג בילה את השנה האחרונה בחייו בעיר מרסיי, בהוספיס, מרחק הליכה מבית משפחתו, ומבית חמותו מדאם שרה. כשהבנתי שמצבו קריטי טסתי לבקר אותו, ובילינו ארבעה ימים ביחד. חודש אחר כך הוא נפטר.את השבת הנפלאה שעשיתי עם ז'אן ז'אק ומשפחתו הסרטתי בראשי שוב ושוב, לפרטי פרטים: הג'וינט באמבולנס, החמין אצל מדאם שרה, אוסף העטים והכובעים… כשעל הכול שורה רוחו אוהבת החיים של המתופף הכי מצחיק בעולם, שלא ויתר על החיוך עד הרגעים האחרונים. בהשראת אותו הביקור נוצר השיר הזה, "ז'אן ז'אק מון אמי", בהפקתו של גיל סמטנה, שהיה חבר מאוד קרוב לז'אן ז'אק. הקלטנו אותו באהבה רבה ובגעגוע גדול".
אהוד בנאי – הופעת 30 שנה לפליטים
צילומים: מרגלית חרסונסקי
צילום ז'אן ז'אק גולדגברג: ג'רמי מוסקוביץ
בימוי קליפ: שי אשרי
