גם יצחק קלפטר לא יוכל להסביר מנין צצה לו הפשטות היפה הזו, כשהוא שר "שוברת לבבות קטנה/ אני שבור ללא תקנה". השנה 1979. יצחק קלפטר, שם טוב לוי ושלמה יידוב חוברים לאלבום משותף – "צליל מכוון" ע"ש שירו של קלפטר. התקליט כלל שירים שחברי ההרכב הביאו עימם, כל אחד מהם בסגנונו. למרות שהשירים לא נדבקו לאלבום קוהרנטי עדיין נותרו השירים לנצח, מהסוג שמכנים "קלאסיקות". אך טבעי הוא שלשירים מהסוג הזה יצוצו קאברים, ביניהם של אריק איינשטיין.
את הצליל המינורי המכוון של הבלדה לקח אלי לוזון למנעד היפה שלו, בלי יומרה להגיש אינטרפרטציה ייחודית. מה שאומר: הזדמנות להתרפק שוב על השיר, מבלי לשכוח כמובן את הביצוע המקורי של קלפטר.
בואי הנה, בואי לכאן / אני שולח לך צליל מכוון / אחרי שנים של חוסר וודאות / בואי הנה אל המילים / אל הקצב, אל הצלילים / מספיק חלום, הפכי למציאות
כשעץ בגן מלבלב / זה לא כואב להתאהב / לכן, עומד ומנגן
בואי הנה, בואי איתי / כל כך פשוט להיות מעשי / נצא ביחד, בטח נהנה / שוברת לבבות קטנה / אני שבור ללא תקנה / וזו סיבה מספיק טובה / אז בואי…
כשעץ בגן מלבלב…
בואי הנה, בואי לכאן / אני שולח לך צליל מכוון / אחרי שנים של חוסר וודאות / שוברת לבבות קטנה / אני שבור ללא תקנה / וזו סיבה מספיק טובה
אז בואי, כן…
תגובה אחת
איזה ביצוע יפה. מדויק, לא מתיימר – נתן כבוד לשיר. פשוט תענוג.