מה שיצא לאמיר ולבן מהבר ביפו. תרשים חלקי מחשבות של אנשים צעירים ההולכים בעקבות גורלם. הצמד אומר אומר דברים במעין זרם תודעה שמנסה להתחבר לשיר על כאב על מי שהייתה המלכה של תל אביב.
אמיר שדה ובן מאור מספרים סיפור בשיר קצבי מורכב, פיוז'ן של מקבצי אפרו, ניחוח בלקני והיפ הופ. הבית האחרון שמתחיל ב"היא הייתה המלכה של תל אביב" הוא מעבר מקסים המאט את הקצב ויורד לנתיב סיפורי שמשנה את כל מהלך השיר. העיבוד וההפקה מכניסים את השיר למעגל ריקודי שמח בנוסחים אתניים (צליל הנשיפה) שממיר את הכאב בעוצמה אקסטזית משחררת. אמיר ובן נשמעים כמו הצמד החדש בשכונה מוסיקלית מתחדשת, שיוצאים ממנה משבים רעננים בהיתוך רב סגנוני ובניסיון לגעת במציאות ולא בבריחה ממנה, המאפיינת רבים משירי הפופ הים-תיכוני.
בר ביפו, היא מתל אביב מטר 70/ היא הזמינה בירה
מכונית ושכר לימוד מההורים/ וזה לא טעים לה
כל קיץ עם המשפחה בחו"ל/ משנה נוף וצבע
וכל מה שיהיה לה לא מדהים/ המלצר יחליף לה
וכמה זה כואב לה…
בר ביפו, "או שתעוף או שתזמין"/ מה שזול, תביא לי
אוטובוסים, ומילות עידוד מההורים/ וזה לא טעים לי
לא תכננתי לא להיות מושלם/ אוי כמה שניסיתי
עכשיו אני צריך לבלוע את הכל כי/ אף אחד לא יחליף לי
וכמה זה כואב לי..
היא הייתה המלכה של תל אביב/ כל אחד נתן מה שהיה לו/ לאהבה אין מעמד ואין לה עיר
היה כתוב שם על הקיר בבר של יפו
וכמה זה כואב לנו..
