מהו אותו "כאב ישן"? גם בלי לדעת, אסף אבידן מבקש – אל תוציאו כאב ישן מפני כאב חדש,. יש מקום להתאהב מחדש בכאב הישן. זו הרוח שלוקחת חזרה לכאב. ההוא מן הסתם באירוניה – ה"גיבור" שמנסה להיאחז בכאב. . "אני לבוש להרוג בעור הישן שלי". הזיכרון הישן לוקח אותו למראות של עץ ערבה בוכיה הרוקדת ברוח מערבוני הספגטי. זהו אסף אבידן? ברוח הטקסט התחפש אבידן לזמר קאנטרי במוסיקה ששייכת למחוזות העבר, פופ שנות השישים-שבעים. ההתרפקות מוגשת במקצב מדוד של דהירה קלה, בשירה נינוחה, באנפוף אופייני, רגשנות מבוקרת, מלודיה קליטה, ללא פיקים רגשניים. מוזר לשמוע אותו כך. התחכמות? גימיק?  ואולי גם בכך טמונה אירוניה. אבל זה לא האסף אבידן שאתם מכירים, והשאלה היא איך זה משתלב באלבום החדש שלו. רק שלא יהפוך לנו לזמר קאנטרי.

My Old Pain/ I'm in love again/ With my old pain/ With my old pain/ Save me from the/ same Perpetual game/ Of my own name/ Every time the Weeping Willow dances in the breeze/ Please remind to everybody that I smiled with ease/ Not too long ago/ So honey, don't let go/ Of what you know/ Of me/ I am dressed to kill/  In my old skin/  Save me from the same Primordial sin/ That's deep within/ Every time the hungry waves come dancing in the sand/ Please remind this broken shell it used to be a man /Not too long ago /So honey, don't let go/ Of what you know/ Of me/ Take heed of the ocean and the scent of the storm/ Whisper the west wind, and guide me back home/ I'm in love again/ With my old pain/ With my old pain