jali-feeling-of-life

Feeling Of Life

ג'אלי אנסמבל

הפקה עצמאית
4/5

אני מזהה עדנה מחודשת לטרנד השאנטי-פיוז'ן-מוסיקת-עולם-ג'אז. הדיסק הזה שוכב אצלי איזה שנה. בעומסים המוסיקליים המקומיים, אתה הופך בעל כורחך לוועדת יחיד שצריכה לקבל החלטות על סדר עדיפויות. לעיתים טוב מאוחר מאשר בכלל לא.
אתה מציץ לטקסטים, ומניח אותם בצד. המסרים והמילים הם בת לוויה של הצלילים. ג'אלי אנסמבל של ערן כץ הם סוג של מוסיקה קוסמופוליטית, שמכניסה אותך למצב רוח שבטי מודרני. העטיפה החומה המאוירת בדמות אפריקאית הנושפת בחצוצרה אינה מגלה דבר על ישראליותם של חברי הקבוצה, אבל התעורבת הזו מתחילה להישמע טבעית למוסיקאים בני האזור הזה.
כבר ב"ג'אלי" הפותח מקבלים את תמצית הקונספט באנגלית ובשפת המאנדינקה מאזורי מערב אפריקה: חיבור של שפות ודיאלקטים מוסיקליים שאין להם כתובת. בהכללה אני מקבל את דברי הקומוניקט – "הרכב של חמישה נגנים שמנגנים מוזיקה מקורית עם מגוון רחב של השפעות מוזיקליות מרחבי העולם ומהנוף הישראלי".
"אדני בחול" מסמן אותם על המפה המוסיקלית כהרכב ישראלי, טקסט עברי שמחבר בין אמונה לאהבה. לסקסופון יש כאן תפקיד של מגשר בין הצליל הים תיכוני-יהודי לאפרו. הקטע מלהיב במנגינתו ובקצבו המעצים והסוחף.
Rest Is Possible In This Place הוא טקסט רזה שמשרת את הצליל הפאנקי והאווירה האתנית המשוחררת. המוסיקה הופכת למעין ריטואל בחיבור למילים בתערובת אנגלית עברית – "הקשיבי נא נשמתי/ תני לי רק להיות אני" בשיר This Way.- ה"נשמה" הנודדת מכתיבה מוסיקה מרוממת מצב רוח.  השירה הלא מהוקצעת  ב – "מעלה אותי" (To Higher Ground) משתלבת איכשהו באווירת השאנטי השורה על כל האלבום. קו הבס המודגש מצטרף למוסיקה האקלקטית בצליל סקסופון ושירה קצבית סוחפת ב – Nit Yaleef Baba הרפטטיבי. האפרוביט המלהיב של Way Baah Na מצטרף למגמת החבירה ליבשת השחורה של Kasumama. הטקסט העברי ("ובוקר בא והאוויר צלול כל כך/ כמו שדג שוחה בים אני איתך") משני, אבל נשזר בזרימה מוסיקלית עשירה. שש דקות הכי משמעותיות בדיסק. "כמה נחכה" בסיום הוא המשך טבעי לקטע הקודם. "תחושת החיים" של ג'אלי הוא נווה מדבר בישות המקומית והעולמית. האנסמבל הוא ישראלי אבל מכוון לנתיבים כלל עולמיים של מוסיקה שמנסה לנתק את עצמה מהוויה מוגדרת.

** "ג'אלי אנסמבל" הוקם בשנת 2010, הרכב של חמישה נגנים שמנגנים מוזיקה מקורית עם מגוון רחב של השפעות מוזיקליות מרחבי העולם ומהנוף הישראלי. הטקסטים והלחנים הם של ערן כץ, סקרן בלתי נלאה שלמד תרבויות מוסיקליות  מקרוב (הודו, נפאל, אפריקה) ולמד נגינה בכלים אתניים כמו הקורה הידוע כנבל האפריקאי.

ערן כץ: שירה גיטרה ונֵבֶל אפריקאי / אילן קינן: גיטרה בס, קולות דור אסרף: כלי נשיפה / שחר קצ'קה: כלי הקשה / דור קלמן – תופים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן