שער

אם היינו השקת האלבום

גידי גוב

אולם רקנאטי מוזיאון ת"א
4/5

צחקנו לא מעט. גידי גוב הפך את הכאילו-בלגן האישי לסטנדאפ בנון שלאנט. הוא יכול לטעות, לשכוח. יצלח הכל בקלות בהומור הטבעי, הבלתי אמצעי שלו, בשיחת פלירטוט עם הקהל, שהיא סוג של שיחת הרגעה עם עצמו.
התכנסנו לשמוע שירים מ"אם היינו", שיצא לפני למעלה משנה, ומאז שיצא סבל קשיי מכירות. הגיע הזמן להעניק לו את הכבוד, ואולי גם קידום מחודש. הקהל באולם רקנאטי התקשה לזהות שירים. הוא המתין ל"נאחז באוויר", "שטח ההפקר", "כלים שלובים". סיכונים מסחריים? – ממש לא. מדובר לפי הקומוניקט במופע חד פעמי. ב"שלל שיריו", המופע הרגיל שלו, אני מעריך, יחזור לרפרטואר מאוזן, ויתווספו לה מן הסתם, שירים כמו "ארץ תכלת לבנה" ו"אם היינו", שיצאו תחילה כסינגלים.
גידי גוב הזמין לדואטים את שילה פרבר ל"אהבה מאוחרת", "אני אומר מילה" ו"מחר" ואת יהלי סובול ל"יום אחד בשמש". דואטים נועדו לגוון, אולי להקל על העומס של שירים חדשים רבים בערב אחד, או כמו שגידי אמר לקראת סיום לקהל – "אני מודה לכם על הטראומה שעברתם", ואפשר לו לבחור שיר בקול רם ובצעקות.
גוב גיוון גם ב"רכבת הלילה" ו"ערב אבוד" (דואט עם יהלי סובול) של דני סנדרסון  מ"דודה", "שלוש בלילה בעיר" של דן מינסטר ויוני רכטר בביצוע מצוין, "אם רק תבואי בחמש" של אטינגר וזראי מהרפרטואר הישראלי הקלאסי, "עדיין מחכה לך" של חיים חפר וקובי אייזנמן, "אהבה בת עשרים" של ז'אק ברל, "בבוקר" של יהודה עמיחי ויהודית רביץ, ובסיום לבקשת הקהל – "נערה במשקפיים"  של גפן ואולארצ'יק.
אחרי הערב, הצצתי בביקורת שכתבתי על האלבום, ואני מרשה לעצמי לצטט מעצמי את פיסקת הסיום: "הגם שיש כאן שירים שלא יכנסו לרשימות השידור היומיות, כאלה שיש בהם 'סיכון מסחרי', הם נשמעים חלק מקו איכות, שגוב החליט עליו בלי להתפשר. בשיר 'אם היינו' שר גוב – היינו רוצים להיות אחרים, אבל מה לעשות – אנחנו לא בשום מקום אחר"
גידי גוב נשאר במקום שאני אוהב לשמוע אותו, נותן לפעמים תחושה של איש בנעלי בית, שעזב את הטלוויזיה בסלון והגיע לשעה וחצי להעביר ערב של "הרצינות היא ממני והלאה", כשמו של השיר שכתבו עלי מוהר ויוני רכטר – עם הצחקות בראש כמו מבולבל, בטייק-איט-איזי, בבריטון הצרדרד שמעניק לשירים צבע, שבלעדיו הם היו נשמעים לגמרי אחרת.

שירים: חיוכה המסוים, ארץ תכלת לבנה, אם היינו, ערב סתיו יפה, רכבת לילה, שלוש בלילה בעיר, אהבה מאוחרת עם שילה פרבר, אם רק תבואי בחמש, לי את מחכה, אהבה בת עשרים, כשאת מחייכת, פרימה, מחר עם שילה פרבר, כבו האורות, נאחז באוויר, יום אחד בשמש עם יהלי סובול, ערב אבוד עם יהלי סובול, מי תרצי, בבוקר, שטח ההפקר, ביום ובלילה, כלים שלובים, נערה במשקפיים

נגנים: ערן ויץ, ימיב דדון, יובל שפריר, תם מוכיח, אלעד אדר
עריכה מוסיקלית: יהודית רביץ
הפקה מוסיקלית: ערן ויץ, יובל שפריר
אורחים: שילה פרבר, יהלי סובול.

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: ארץ תכלת לבנה

וידיאו: כלים שלובים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן