גלי עטרי מייחלת לשובה של "קרן אור" שהיא התגלמות הטוב הטוטאלי, שנראית פתאום "עייפה". לפי השיר הוא מושיעה "נשמות אבודות", מרגיעה "מחשבות עצובות", "מפרקת רגעים של קדרות" "מחבקת נפש" ואף מחוללת ניסים. והנה, קרן האור הזו נמצאת מול "ענן אפל" שמשתולל.
סגיב כהן בחר במטפורה ערטילאית ובהמון קלישאות כדי לנסות לומר משהו על "טוב" ו"רע", אלא שהאמירה יצאה נדושה עד סתמית. מזלו של הטקסט הפשטני, שהוא נישא על מלודיה ענוגה בקולה הבהיר של גלי עטרי, מנותבת לנתיב אמצע, בסלסול יפה, בעיבוד אפקטיבי. התוצאה: הרבה אור, ללא טיפת אופל או תחושה של ענן קודר.
אם גלי עטרי רצתה לומר משהו יותר קונקרטי על מהות הקיום – היא נכשלה. אם כל מטרתה להנעים בפופ קליט שתואם את מידותיה ככפפה – היא עמדה במשימה.
שובי הנה קרן אור/ את נראית תמיד כ״כ יפה/ עוד תשובי לעבור
בתוכי לזרוע אהבה
את יודעת להפתיע/ בול בזמן ולהושיע / את הנשמות האבודות
את יודעת להשפיע מאורך/ ולהרגיע מהמחשבות העצובות
מפרקת רגעים של קדרות את מוחקת / וזורקת אותי למים
איך אני תמיד שוכחת כמה זה נעים/ מחבקת את הנפש שובה ושוטפת
מכל מה שמכביד כליה/ איך פתאום הכל נפתח לי/ וכל הניסים אלי באים
עוד תשובי קרן אור/ את נראית פתאום קצת עייפה
שובי הנה לעצור/ גל שמסתמן כמו סופה
מעלינו חג ענן/ אפל ולא מובן
מבלבל אותנו ומולך/ בלי בושה הוא משתולל
את הדרך מערפל/ שובי קרן אור אל מעונך
מפרקת רגעים של קדרות את מוחקת/ וזורקת אותנו למים
איך אנחנו לא זוכרים כמה זה נעים/ מחבקת את הנפש שובה ושוטפת
מכל מה שבלבל אותנו/ איך פתאום הכל נפתח
וכל הניסים עלינו באים
שובי שובי קרן אור/ שובי שוב אלינו קרן אור
