אברהם דה קרבליו

המראות ונחיתות

הכוכב הבא לאירוויזיון

קרבות גורליים עם טאי, אברהם דה קרבליו, מאיה בוסקילה
3.5/5

שם המשחק – המראה. זמרת כמו טאי ששרה מסוגנן ומהוקצע ביצוע הכי מוכן לאירווזיון של Breath me, שיר נפלא של סיה,  קיבלה 2 אדומים מסקעת ומאמדורסקי.  מה קרה: לפי אמדורסקי היא "לא המריאה". מבחינתו, בשלב זה זמרים צריכים כנפיים כדי להתרומם לשמיים שלו.
זו היתה אינטרפרטציה שהראתה כמה טאי (תמר עמר) התפתחה ובגרה מאז השתתפה בדה-וויס. שירי מימון זיהתה את יופיו של הביצוע – כולל הכוריאוגרפיה הלא שגרתית, שהתאימה למעמד של תחרות בינלאומית.
הראל סקעת עשה פרצוף כועס-רציני ואמר: "בשלב הזה אני מצפה לראות נאמבר שאני אוכל לשלוח לאירוויזיון". סקעת בנונשלנטיות ובקלות לא נסבלת מעלה את ה"אני" שלו כמי שאחראי לגורל האירוויזיון של נציגי ישראל.  ההערה שלו לטאי היתה הערה של שופט שלא ממש מבין באמנות. גם השפה השיפוטית הכאילו מקצועית שלו – רדודה, לא מנומקת דיה. סקעת אומר "נאמבר לא טוב" כאילו מדובר בלוטו,  וגם – "השיר טיפה לא מתקדם לשום מקום", ולך תבין מהי אותה "טיפה", כאשר בפועל טאי העבירה הילוך להבעה דרמטית מאוד מסוגננת. סקעת נשמע שחוק, ממתין לריגושי סרק שטוחים. לעומתו, אמדורסקי כמעט מתנצל כשהוא כאילו מרכך אותה במשפט אקראי מאוד לא שיפוטי כ"יש אליך הרבה סימפטיה" (טאי ממש לא זקוקה לסימפטיה שלו) ואז – "זה ממש לא המריא". אמדורסקי עוסק ב"המראות ונחיתות" במקום לעסוק באמנות ולהתייחס לגופה של אינטרפטציה. אסי עזר המנחה – הרגיש כי מדובר בשופטים, שכבר מוציאים משפטים מתוך הידבקות בשעמום ששורר בסביבתם, תוצר של אחד כמו בן אל תבורי, שרוב הזמן מפהק.  הבחור מגיע מטודו בומים על קוליים, תוצאה של מינוי פופוליסטי לשופט בהכוכב הבא. הוא לא רואה הרבה מעבר למטר המרובע ההזוי שלו. בולט בעקר בתלבושות המצועצעות מכוערות שלו.
טאי צריכה להגיע לגמר כי היא בשלה לתחרות בינלאומית ברמה גבוהה, ורק חבל שישנם שופטים כל כך משועממים, שכבר אינם מבחינים באיכויות אמת, ומחפשים המראות ריגושיות. מאיה בוסקילה ניסתה גרסה יותר מאופקת ל-Warrior של דמי לובאטו, כלומר ביצוע "שקט" יותר, וקיבלה מהקהל והשופטים אחוזים נמוכים יחסית לביצועיה הקודמים. בן אל אמר כצפוי: "לא היית בקומפורט זון שלך", ושוב הוכיח, שהוא אינו מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה. בוסקילה מסתבר מסוגלת להוריד הילוך בכישרון ולהנמיך אש במבערים, ודווקא כאן היא מתגלה בעוצמתה. שפיטה לעומתה נשארה לגמרי באזור הנוחות שלה והגישה עוד פרודיית פייק במבטא ערבי לשיר מקורי שנקרא Broken. השופטים אכלו את זה. הפייק שלה שיכנע אותם. מבחינתם – המריאה.
אם המראות בטוחות ללא "הצגות" – מקצועות עד הסוף ורמה של תחרויות הריאליטי הגדולות במערב – זהו אברהם דה קרבליו, הפעם בגרסה ל – Back To Black של איימי ויינהאוס. אמדורסקי כינה אותו "זמר מפחיד". זה  נכון, טוב לאירוויזיון, הגם שלא כל במראה שלו מעניקה לאינטרפרטציות ניואנסים. להקת "שלווה" לא קיבלה הפעם  רק כחולים, כי הביצוע שלה ל"הללויה" של לאונרד כהן לא המריא לדעת שופטים אחדים, ורק אמדורסקי הבחין בייחודיות של הגרסה, על רקע העובדה, שהוא כבר אינו מסוגל לשמוע קאברים על השיר הזה, וכאן הוא שמע משהו ייחודי.

וידיאו: אברהם דה קרבליו – Back To Black

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן