לחשב מסלול מחדש? זה הולך להיות הנתיב המוסיקלי של מאיה בוסקילה? פופ דאנס מפזז לקלאב? אבל רגע: הפתיחה האיטית בליווי פסנתר דווקא החזירה לבוסקילה המלודרמטית, זו שמשתפכת כאילו חרב עליה עולמה בגין משבר היחסים עם מי שפתח לה חלון. אבל אז, בפזמון, לא רק האביב שלה הגיע, אלא ממש קיץ. עוברים לדאנס קלאב אוריינטאל קליל שמעקר את רצינות התוכן והופך את המלודרמה לדרמה עממית מתקתקה ומרקידה לרחבות. מה הקשר בין שני החלקים? לא בטוח שלבוסקילה יש תשובה. בואו נוציא אותה מזה: השקט שנוצר אחרי שסירבה לו שיגע לה את הראש. עכשיו היא רוצה שהוא ירגיע אותה מהשקט הזה. אם שקט ורגיעה – אז מה ההילולה? בוסקילה בטח תגיד: מה המבקר הזה חופר? אז אענה לה: זו אינה חפירה לשם חפירה,  אלא בירור, מדוע אני לא מאמין לה, גם אם ההפקה המוזיקלית משדרגת לה.

אל תחשוב שרציתי ללכת/ מאותו המקום ששמרת/ כשהרוח מכה בינתיים/ על חלון שפתחת

לא עצמתי את העיניים, עוד לא הגיע האביב שלי.

פזמון: השתגעתי לא נרגעתי/ מהשקט שמוציא אותי מדעתי/ השתגעתי, בוא תרגיע/ את השקט שמוציא אותי מדעתי

אל תשכח שאני מהלכת / בחדרי ליבך/ האמת שכבר לא מסבכת/ רק רוצה אותך

לא עצמתי את העיניים, עוד לא הגיע האביב שלי.

פזמון: השתגעתי, לא נרגעתי/ מהשקט שמוציא אותי מדעתי/ השתגעתי, בוא תרגיע/  את השקט שמוציא אותי מדעתי