0Y0A8376

חוגג 50 ל"ברזיל 66"

סרג'יו מנדז

זאפה הרצליה
3.5/5

אומרים על סרג'יו מנדז, שהוא היה יכול להיות פסנתרן ג'אז גדול, אלמלא הקים בזמנו את להקת "ברזיל 65", אבל מנדז בחר בקריירה המתבססת על הפטנט שהמציא – חיבור בין בוסה נובה, ג'אז לטיני ופופ אמריקני בדגש על המלודיה ופחות על האילתור. מסחרית – הוא צדק. הנוסחה המיינסטרימית שלו ניצחה. היא מחזיקה מעמד עד היום, כולל הריענון ל – Mas Que Nada של ג'ורג בן, הלהיט הגדול ביותר בשפה הפורטוגזית בארה"ב, שבהופעה קיבל תוספת של ראפ, בדומה לגרסה שעשה לשיר עם בלאק אייד פיז, הפעם עם הראפר פארל האריס.
סרג'יו מנדז, המלחין, המנצח והמעבד הברזילאי הותיק רצה להגיד לנו: אל דאגה – אני מעודכן. אני לא רק מוסיקאי של קצב בוסה והרמוניות מתקתקות. אני לוקח בחשבון את הרוחות החדשות המנשבות במוסיקה.
קיבלנו את מנדז בן ה-75, על כל קשת גווניו. מי שמכונה "מלך האיזי ליסנינג" מנסה להישאר רלוונטי, אבל סיבת המסיבה אינה דווקא הרפתקנות מוסיקלית. מנדס בא לחגוג לעצמו ולאלבום "סרג'יו מנדז וברזיל 66" חמישים שנה. מגיע לו מזל טוב. האלבום היה הרפתקה שמיזגה ג'אז לטיני, בוסה נובה וסמבה עם אלמנטים של פופ אמריקני, בשיתוף זמרות ששרות באנגלית ובפורטוגזית. הנוסחה הזו עומדת גם במרכז המופע הנוכחי. גם אחרי 50 שנה, עדיין תמיד יעיל ונוח יותר לחזור לפורמולה ברזילאית שאין בה סיכונים. נשבה בערב הזה רוח מוסיקלית קלה breezy easy listening, בשילוב שתי הזמרות בשירה משותפת עם מנדס, שניצב מאחורי מערכת הקלידים וניצח על ההרכב הפופ-ג'אז-לטיני, שכלל  רב נגן – סקוט מאיו – קלידים, סקסופון, חליל, שירה, איש הקשה משובח – מרקו בי דוס סנטוס, ונגני גיטרה אקוסטית/חשמלית, בס ותופים.
העיבודים הם בגדר משהו שיכול לקבל תווית של מוסיקת מעליות איכותית, עם פזילות יפות לג'אז מינסטרים. על המיומנות של סרג'יו מנדז כמתזמר אי אפשר נדמה לי לערער. בזכות המיומנות הזו הוא נחשב אחד ממוכרי התקליטים הגדולים של ברזיל, אבל המוסיקה שלו כיום אינה מאתגרת. היא תפורה לחופשות חופים שטופי שמש טרופית, עם שירים וציטוטים של מיטב המלחינים הברזילאים מקרלוס ג'ובים ועד ג'ורג' בן. התוצאה נטולת ויכוחים –ישירה-עשירה לעיתים מלהיבה, במלודיות, בקצב, סיבה לחפלה ברזילאית. בקלילות היותר מנסבלת שלה.

נגנים: סרגיו מנדז – קלידים, שירה, גרצ'ינה לפורייס – שירה, קטי המפטון – שירה, ליאו קוסטה – תופים, קלבר ג'ורג' פימנטה – גיטרות, שירה, אנדרה דה סנטנה –  בס, סקוט מאיו – קלידים, סקסופון, חליל, שירה,  מרקו בי דוס סנטוס – כלי הקשה, פארל האריס – ראפ.

צילום: מרגלית חרסונסקי

  1. Cheche Magalena
  2. Pretty World
  3. Waters of March
  4. Ela a carioca / Girl From Ipanema
  5. Milagre / Samba da Minha Terra
  6. The Frog
  7. Agua de beber
  8. Sou Eu
  9. One Note Samba
  10. Roda
  11. O que sera
  12. Colsol / Berimbau / Promessa
  13. Percussion Solo
  14. Surfboard
  15. Never Gonna Let You Go
  16. Going Out of My Head
  17. The Fool on the Hill
  18. The Look of Love
  19. Mas que nada
  20. País tropical
  21. Tristeza

Waters Of March

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן