השיר הוא מתוך "טונהפארק", אלבום של מתיחת גבולות, שהופכת אותו לאחד האלבומים היותר יצירתיים בראפ המקומי. אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי להגיע רחוק. ב"אבודים בחלל", שיר על איבוד כיוון טוטאלי אישי וכללי, הוסיף טונה את קולותיהן של בנות A-WA , קלילות ווקאלית באקצנט תימני שיש בה חיוך מריר ומשב רוח קליל, בראש של – במילא אין מה לעשות אז בואו לפחות נחגוג על טרמפיסט ללא מדריל בפנטזיית חלל, כי במילא כולנו אבודים בחלל הזה: "מיליון פוליטיקאים/ עוד אומרים שיודעים הכל/ ולא מודים עדיין/ כולנו אבודים בחלל/ ושוב רבים על הבית/ מוצא או דת ימיין ושמאל/ אז בוא נרים לחיים/ כולנו אבודים בחלל".
במהדורה העכשווית – השיר מקבל טוויסט נוסף מאת אינפקטד מאשרום שנוצר לקראת ההופעה של אינפקטד מאשרום בגני התערוכה. התוספת העבה היא כמובן בביטי האלקטרוניים, והתוצאה מופלאה – שיר חוצה תרבויות (Cross Culture), הצטלבות ראפ-אלקטרו-אתנית, שלוקחת את המוסיקה השיראלית המודרנית לנקודה חדשה מרתקת.
יומן הקפיטונה, היי, ברוכים השבים/ 42 לאורנוס – תאריך כוכבים/המשכתי בחיפוש אחרי תנאי מחייה טובים
עד שכמעט ואזלו המשאבים/ במקום לחזור הביתה נקלעתי לפנטזיה/ עליתי קצת למעלה, איבדתי גרביטציה
הפרידה השאירה חור שחור בלב בגודל אסיה/ אז התחלתי מחדש מול הגלקסיה. טס…
לאן? ל״לא ידוע״ לבד ולא רגוע/ הלב מאוד פצוע, בכל זאת ״נוע-נוע״/ הגעגוע הוא הכוח הכי גרוע
אנ׳לא נלחם בו וגם לא נשאר כנוע/ ממשיך, מחפש, עם השיט, עם הסטרס/ מה שבא בשבילים, בשבילי זה ה״בסט״
אז סדר ת׳ווסט, כנס ל״קווסט״, חפש, טפס/ שחרר ת׳ברקס ונקסט…
לבדי, מבולבל/ מול עתיד מעורפל/ מי יגיד, אם בכלל/ כולנו אבודים בחלל…/ לפעמים, זה לא קל
אל תרגיש, כה אומלל/ בוא איתי, כי חבל/ כולנו אבודים בחלל…
יומן הקפיטונה, הלבד שלי המשיך/ 4 משהו לשבתאי, כוכבים… תאריך…/ אין לי שמץ של מושג לאן פונים או מה צריך
אני טרמיפט בגלקסיה בלי מדריך/ לוקח אויר ונזכר בלילות הקשים/ בכולם מחפשים לעשות, להרשים
לגלות, להגשים, להאשים/ ועושים המון רעש יחסית/ לאנשים/ אבודים בחלל.
זום-אאוט, מבט מעל/ מבין שהלבד שלי הוא לא לבד כלל…/ דתות, צדדים, כתות, שבטים/ אורות, שלטים, מרוב פחדים
שכחתי שאני מסוגל להנות/ מהנוף, מהרייד, האינסוף לפניי…/ אני ״לוסט״, אני בוס, אני פה, אני חי!
ואללק אם זמן טס – אז רק ״פירסט קלאס״/ כמו זיגי סטארדאס אני שם גז… ביי! לבדי, מבולבל
מול עתיד מעורפל/ מי יגיד, אם בכלל/ כולנו אבודים בחלל…/ לפעמים, זה לא קל/ אל תרגיש, כה אומלל/ בוא איתי, כי חבל
כולנו אבודים בחלל…
מליון פוליטיקאים עוד אומרים שיודעים הכל/ ולא מודים עדיין… כולנו אבודים בחלל/ ושוב רבים על בית, מוצא או דת, ימין ושמאל
אז בוא נרים לחיים… כולנו אבודים בחלל
ايوه هانا يا حبيبي لا تهمّ
نشرب قهوه في امّ النجوم
احنا غاويين بسّ ماش وحدنا ابدًا
ارفع راسك مطلع – انت كوكب
