הוא מכיר אותה מזמן, אבל לפתע קרה אצלה משהו, שהעלה אצלו שאלה מעיקה: האם זוהי מי שהכרתי? "הקול שלך נשמע כמו ליפול באמצע הרחוב/ הכל שונה ומשתנה בכל שניה". בזרם התודעה שלו, פונה אליה בצורה מפוקחת, מתאר את השינויים שהתחוללו בחייהם המשותפים – "אנחנו כבר לא שומעים מוסיקה ביחד/ לא יודע אם לזה יש כפרה" – כפרה במובן של מחילה המאפשרת להחזיר הגלגל אחורה. מצד שני, מבחינתו יש עדיין מקום ל"כפרה" שתחזיר אותם למצב השפוי הקודם שלהם. הוא משאיר פתח להצלת יחסיהם אפילו בתוך הסיטואציה ההזויה הזרה לו – "אבל אני רוצה להיות איתך / באמצע הרחוב להיות איתך/ לפתור את זה". האם המצב הפיך?
יהוא ירון שר את סיפור הזוגיות המדרדרת בגוף שני כמי שפונה אליה בטון שמבטא התפקחות ובקשת חמלה ומחילה למרות הכאוס שנוצר ביחסיהם. הקצב והמנגינה, הצליל המהודק מעניקים לנרטיב עוצמה דרמטית ממוקדת בלי לגלוש למלודרמה. יש משהו מאוד מסוגנן, ייחודי בפשטות הזו.
מזמן אני מכיר אותך/ מזמן את מכירה אותי/ לפני שהעולם נברא/ את כישפת אותי/ אני מדבר כל הערב
וחושב על זה כל הלילה/ שוכב ער מחכה לכפרה
הלכת רחוק, חזרת מהר/ חזרת מהר אבל לא שבת אלי/ כשבאת בסוף לא הבטת בי/ כי הייתי בעצמי רחוק מידי/ אנחנו לא שומעים כבר מוזיקה ביחד/ לא יודע אם לזה יש כפרה
כשמדברים על זה הקול שלך נשמע/ כמו ליפול פתאום באמצע הרחוב/ הכל שונה ומשתנה בכל שניה
אבל אני רוצה להיות איתך/ באמצע הרחוב להיות איתך/ לפתור את זה
מתוך המים שפורצים מהכיור שבמטבח/ את מכירה אותי/ מתוך האש המשתוללת בפרוזדור ובסלון
אני מכיר אותך/ אני חושב כל הערב/ ומדבר איתך כל הלילה/ על דברים כבדים כמו כפרה
כשמדברים על זה הקול שלך נשמע/ כמו ליפול פתאום באמצע הרחוב/ הכל שונה ומשתנה בכל שניה
אבל אני רוצה להיות איתך/ באמצע הרחוב להיות איתך/לפתור את זה
*** שיר ראשון מתוך "אם לא נרקוד לא נבין כלום", אלבומו השלישי של יהוא ירון שיראה אור בספטמבר