הלך יונתן רזאל אצל ירמיהו (י"ז, ט) כדי לקבל תפיסתו על טיבו הלב – "עקוב הלב מכל, ואנוש הוא, מי ידענו?" כלומר: מעוקם ומעוות הלב, עשוי לרמות יותר מכל דבר אחר, ואין תרופה שתגרום לו להפסיק להוליך שולל.
רזאל נכנע לתפיסה שהלב מטעה, אבל אם מאמינים ומקפידים בכוונה – הלב בסופו של דבר יתרצה, כמו המים שיכולים לאבן. זה מצב שהלב ירגיש את מה שהמוח מכתיב, וזה מה שיאפשר לו להיות "אדם חי"...
המנגינה והקצב מבהירים  את הלך המחשבה והלך הרוח של  רזאל.  קיימת בשירתו תוגה בסיסית. הוא אינו שר את שאינו חש. סול סינגר בעברית."כל התפילות שהתפללנו לא היו לשווא/ כל הדמעות שהורדנו נאספו אחד לאחד", שר רזאל ומתכוון לכך.  העיבוד – עקב בצד אגודל, בצליל האקוסטי, במעטפת כלי המיתר, בעיטורי החצוצרה.

טוב,/ אני מבין,אני נכנע, אני רוצה אחרת. / אני פותח לב / לשינוי.
מסע ארוך מתחיל / אני יודע. / אני פותח לב / לנחמה.
עקוב הלב/ עקוב מכל, / ואנוש הוא / מי ידענו?/ עקוב הלב,/ עקוב מכל, / ואנוש……. כל התפילות שהתפללנו / לא היו לשווא. / כל הדרכים שעברנו
התחברו אחד לאחד. / כי אם מים יכולים לשנות את האבן / אז הלב יפתח / ויתרפא.
טוב,/ אני מבין, אני בוחר, אני רוצה אחרת / עוד יהיה לי לב בשר./ לאט לאט / עוד מאמץ, עוד צעד./ במעלה ההר / אל החיים. / עקוב הלב …
כל התפילות …/ כל התפילות שהתפללנו / לא היו לשווא ./ כל הדמעות שהורדנו / נאספו לאחד אחד. כי אם מים יכולים לשנות את האבן / אז הלב יפתח / ויתרפא…. / יתרפא ….
טוב,/ אני מבין, אני נכנע, אני רוצה אחרת. / אני רוצה להיות אדם חי