שער

סטינג, דוריבאל קאיימי, השנסוניירים הצרפתיים, סטיבי וונדר

כשהג'אז פוגש את הפופ

פסטיבל יפו ג'אז
4.5/5

כוכב הערב השני של פסטיבל יפו ג'אז הוא אוליביה קר אוריו (Olivier Ker Ourio), נגן מפוחית צרפתי נפלא, שיודע "לתרגם" שיר פופ מסוגים שונים לג'אז מענג, וזוהי הרי מטרתו של הפסטיבל השנה: לנסות לייצר אינטרקציה בין סגנונות פופ שונים ובין ג'אז. קר אוריו ניגן  במחווה  לשנסיוניירים הצרפתיים כנגן מוביל, והצטרף מאוחר יותר אל נגנת הטרומבון השוודית קארין המאר (Karin Hammar) במחווה לסטיבי וונדר.
שכשמדובר בשנסון, אוליביה הצליח לנגן צליל מזוקק וטהור, שהחזיר לתור הזהב של הסגנון מז'אק ועד איב מונטאן וז'ילבר בקו ושארל אזנבור. הגעגועים ממשיכים להחיות את השנסון. הוא חי קיים נושם ושורד, וכשמדובר בשנסונים – מפוחית היא כלי אידיאלי. מעבר לכך, אוליביה קר אוריו הצליח בזכות עיבודים סוחפים לכלי הקשה להחיות את השנסון. היו איתו על הבמה שני מקישים ישראלים יוצאים מן הכלל – יקי לוי, שהגיע לערב הזה כחיית תופים רעבה, והגיש הצגת קצב מסעירה מלאת הבעות וניואנסים, ולידו – גלעד דוברצקי, איש כלי ההקשה הכי מחוזר בישראל, שהפליא במקצבים ואפקטים, שנשפכו על השנסונים כמו מים חיים. הבחירה בשניים הפכה את מופע השנסונים של איש המפוחית לחגיגת ג'אז אולטימטיבית. מלהיבה.
בהמשך הצטרף אוליביה לטרומובוניסטית השוודית גבוהת הקומה קארין המאר, כדי להגשים את האלמנט המפוחיסטי החיוני במוסיקה של סטיבי וונדר. בחיבור בין המפוחית והטרומבון נוצר המעבר המיוחל בין מוסיקת הסול של וונדר ובין ג'אז. קארין המאר היא מוסיקאית יוצרת, שגם חיברה קטע מיוחד בהשראת וונדר. גם כאן שמענו ג'אז ברמה גבוהה בזכות  נגינת הגיטרה של אילון תורג'מן והתגבורת של אנשי הקצב –  גלעד דוברצקי, שהמשיך ממופע השנסונים בכלי הקשה, ועמיר דוד בתופים, שהיו משב רוח חיוני בתרגום השירים של סטיסי וונדר לתזמורים עשירים.
החוכמה באינטרקציה בין פופ וג'אז היא בבחירת החומרים הנכונים: במחווה למוסיקה הברזילאית (דוריבל קאיימי – מארש הדייגים) הצליח החצוצרן הברזילאי  ג'ס סדוק (Jesse Sadok) ליצור מרקם ג'אז-ברזיל  קולח עם הסקסופוניסט הקפריסאי חאריס לונו (Charis Loannou) בסיוע אנשי ההקשה ז'וקה פרפיניאן (הקשה) ואיתן איצקוביץ (תופים) ונגן הבס אסף חכימי.
גם הבחירה בסטינג התבררה כמוצלחת מאוד מבחינתה של הזמרת ורד דקל ששרה בדואט עם הזמרת הפינלנדית נינה מיה (Nina Mya) כשמאחוריהן רפאל יוסט בפסנתר משוויץ, דוד מיכאלי בבס ורועי קימלמן בתופים. דקל פירקה את השירים של סטינג ובנתה אותם מחדש, כדי לקחת אותם למגרש שלה בעיבודים קוליים, שלא גרעו מהמקור, ועם זאת השאירו שטח נרחב לשירה ולאלתורים קוליים (סקטינג). דקל יצרה ערב אינטליגנטי, מתקשר, שמח, מלא חיים וייחודי, שאחד משיאיו היה בחיבור בין Desert Rose של סטינג ובין הסטנדרט  My Funny Valentine.

צילום: מרגלית חרסונסקי

ורד דקל ונינה מיה – המחווה לסטינג

אוליביה קר אוריו –  Les Champs Élysées המחווה לשנסוניירים

ג'ס סדוק (חצוצרה) וחאריס לונו – המחווה לדוריבל קאיימי 

My Cherie Amour   – המחווה של קארין המאר (טרומבון) ואוליביה קר-אוריו (מפוחית) לסטיבי וונדר

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן