"תחילה לוקחים את מנהטן" הוקלט במקור על ידי ג'ניפר וורנס, ידידתו של לאונרד כהן, זמרת הליווי באחדות מהקלטותיו. הוא נכלל באלבום ההוקרה שלה לכהן – Famous Blue Raincoat שיצא ב-1986 – כולו גרסאות לשירים שנכתבו על ידי כהן. השיר שפותח את  אלבומו של כהן I'm Your Man משנת 1988, הוא שיר על טרוריסט, טרור ואלימות קיצונית. סיפורו של אדם ש"נשפט … לעשרים שנות שעמום / על הניסיון לשנות את המערכת מבפנים", ו – "אני מודרך על ידי אות בשמים אני מונחה על ידי כתם לידה זה על העור שלי אני מונחה על ידי היופי של הנשק שלנו. קודם אנחנו לוקחים את מנהטן, ואז אנחנו לוקחים את ברלין". כהן הסביר את השיר בראיון ב-1993: "חשתי מתישהו כי האנרגיה המניעה, או האנרגיה השובה, או האנרגיה העומדת לרשותנו כיום – היא האנרגיה שמגיעה מגורמים קיצוניים. זו הסיבה שיש לנו את מלקולם X. איכשהו  רק עמדות קיצוניות יכולות לכפות את תשומת לבנו, ואני חש, שאני צריך להתנגד לעמדות הקיצוניות האלה, כשאני מוצא את עצמי נסחף לפאשיזם מיסטי ביחס לעצמי". את השיר הקליט כהן שלוש שנים לפני אסון התאומים. הוא התייחס בשיר אל ארגוני הטרור, כמו כנופיית באדר-מיינהוף, ארגון טרור שמאלני קיצוני בגרמניה.

They sentenced me to twenty years of boredom
For trying to change the system from within
I'm coming now, I'm coming to reward them
First we take Manhattan, then we take Berlin

I'm guided by a signal in the heavens
I'm guided by this birthmark on my skin
I'm guided by the beauty of our weapons
First we take Manhattan, then we take Berlin

I'd really like to live beside you, baby
I love your body and your spirit and your clothes
But you see that line there moving through the station?
I told you, I told you, told you, I was one of those

Ah you loved me as a loser, but now you're worried that I just might win
You know the way to stop me, but you don't have the discipline
How many nights I prayed for this, to let my work begin
First we take Manhattan, then we take Berlin

I don't like your fashion business mister
And I don't like these drugs that keep you thin
I don't like what happened to my sister
First we take Manhattan, then we take Berlin

I'd really like to live beside you, baby

And I thank you for those items that you sent me
The monkey and the plywood violin
I practiced every night, now I'm ready
First we take Manhattan, then we take Berlin

I am guided

Ah remember me, I used to live for music
Remember me, I brought your groceries in
Well it's Father's Day and everybody's wounded
First we take Manhattan, then we take Berlin

Writer/s: LEONARD COHEN 

הם גזרו עלי עשרים שנות שעמום/ על ניסיון לשנות את המערכת מבפנים/ אני בא עכשיו, אני בא לשלם להם/ קודם לוקחים  את מנהטן, ואז את ברלין
אני מודרך על ידי אות בשמים/ אני מונחה על ידי כתם לידה זה על העור שלי/ אני מונחה על ידי היופי של הנשק שלנו/ קודם לוקחים את מנהטן, ואז את ברלין
אני באמת רוצה לחיות לידך, מותק/ אני אוהב את גופך ואת רוחך ואת בגדיך/ אבל את רואה את השורה שנעה דרך התחנה?/ אמרתי לך, אמרתי לך, אמרתי לך, אני הייתי אחד מאלהאה אהבת אותי כלוזר, אבל עכשיו את חוששת שאני עשוי לנצח/ את יודעת איך לעצור אותי, אבל אין לך משמעת/ כמה לילות התפללתי להתחיל בעבודתי/ קודם לוקחים את מנהטן, ואז את ברלין
אני לא אוהב את עסק האפנה שלך/ ואני לא אוהב את הסמים האלה שגורמים לך לרזות/ אני לא אוהב את מה שקרה לאחותי/ קודם לוקחים  את מנהטן, ואז – את ברלין
אני באמת רוצה לחיות לידך, מותק/ ואני מודה לך על הפריטים ששלחת לי/  על הקוף ועל הכינור מעץ/ התאמנתי כל לילה, עכשיו אני מוכן/ קודם  לוקחים את מנהטן, ואז את ברלין
אני מונחה
אה זוכרת אותי, פעם חייתי בשביל מוסיקה/ זוכרת, הבאתי את המצרכים שלך/  ובכן, זה יום האב וכולם פצועים/ קודם לוקחים  את מנהטן, ואז את ברלין