מיכאל גריילסאמר שרבט שיר שכנוע עצמי לא להיכנע ללחצים של היום-יום. הרהורים בזרם מחשבות אקראי על חיים. "אל תיכנע לדאגות" הוא משפט שגרתי עד נדוש. "אל תאמין לדאגות" הוא משפט לא לוגי, אלא אם כן מדובר בהפרעה נפשית. "מחפשים חיכוכים" הוא תיאור שגובל במזוכיזם. "שוכחים סתם לאהוב" – ביטוי סתמי. השיר מקושקש כאילו נכתב כלאחר יד בחופזה. התוצאה מלל אקראי הגובל בפשטנות להבדיל – פשטות.
מיכאל גריילסאמר סומך יותר על המוסיקה. השי מצטיין במהלך מלודי מתיידד, שיר שמתעצם במהלכו, בקצב צעידה יפה, בנגיעות קאנטרי יפות המגיעות מכיוון הכינור. אני מאמין למבע הפנימי שיוצא מהמוסיקה הזו. מצד שני, אין הנחות כשמדובר בדבר השלם. לא כל מוסיקאי הוא סינגר סונגרייטר מושלם. גריילסאמר ייטיב עם עצמו, אם יקפיד על הטקסטים שיוצאים מבית היוצר שלו.

אל תאמין לדאגות/ כל יום הוא חדש
אל תיכנע לדאגות/ אני כבר חוזר
עם מלא חוויות/ אל תיפול לחרדות
אני כאן נושם
אל תשכח גם ליהנות/ כל יום מגלה
המון עולמות
שוב בטלפון/ רחוק מפיתרון/ אין לי תיאבון
לא מוצא מקום/ ניפגש בדימיון
וכל החיים/ כל כך קרובים/ אבל שוכחים
סתם לאהוב
מחפשים חיכוכים/ עניינים לא פתורים
צריך רק לגעת/ מקרוב