0Y0A7404

50 שנות יצירה

מתי כספי והפילהרמונית

היכל התרבות ת"א
3.5/5

אתחיל בקביעה שחוקה אך עדיין רלוונטית: כמעט כול שיר קלאסי של מתי כספי מזוהה עם העיבוד המקורי שלו, שממשיך להיות חלק בלתי נפרד ממנו. אני יותר מאשר זוכר חסד נעורים לעיבודים הישנים ההם.
מתי כספי הוא מהיחידים, שעיבודיו משנות השבעים והשמונים אינם מעלים עובש. אני אומר את הדברים, כי רף הציפיות לעיבודים מסעירים במפגש עם הפילהרמונית הישראלית לרגל 50 שנות קריירה עלה עוד בטרם הרים אילן מוכיח את ידיו לנצח על תזמורת. בסוף הערב הוא נשאר על כנו. שום דבר שיש לרוץ לספר עליו בראש חוצות.
אחרי ששמעתי את מתי כספי עם הסימפונט רעננה ועם הפילהרמונית, יש תחושה של עודף סיכומים עם  תזמורות סימפוניות. מתי כספי מנסה מאוד להתיר את העניבות של נגני התזמורת בהומור המיוחד לו, הבדיחות "הפרטיות", ולתת לקהל תחושה של  ערב קליל ובידורי, ועדיין הציפייה היא, שהוא ימריא עם התזמורת למקומות שעדיין לא ביקר בהם.
בסיכום הערב הזה, אפשר לומר שהתזמורים האלה יותר מקבעים מאשר משדרגים. במקרה אחד, בשיר "לא ידעתי שתלכי ממני" קיבלנו את הסימפונית בעיבוד מרשים כולל סולו חשמלית של יאיר מיכאלי, אבל ברוב הערב – הלהיטים הגדולים לא ממש גדלו/ האפילו על ביצועים מוכרים.
על שירים אחדים ברשימה כבר ראוי לדלג, כמו "אליעזר בן יהודה" ו"לקחת את ידי בידך", הגם שהם מתקבלים בחיבוק ע"י השרים בצוותא. לכספי יש עוד כמה להיטים טובים, שהיו ראויים להיכנס לערב הזה במקום הנ"ל.
אין ספק: מתי כספי ראוי לערב שלא רק מסכם את הקריירה שלו, אלא מפאר אותה. יוצר של מנגינות נהדרות, מעבד בחסד, קליידוסקופ של גוונים מוסיקליים, מורכבות מוסיקלית שיש בה ניואנסים בלעדיים. שילובים נפלאים של הרמוניה וקצב, השפעות מהשאנסון הצרפתי של בראסנס דרך הבוסה נובה של ג'ובים, ממוסיקה קלאסית ועד רגאיי, מסשה ארגוב ועד סטיבי וונדר. עם זאת, מתוך ריבוי הפנים עולה בבירור דמות אחת. אי אפשר לטעות בשיר של מתי. זה אינו רק הומאז' לסגנון זה או אחר, אלא מכיל בתוכו גרעין של מורכבות הרמונית וקצביים משובחים. אם נדבר רק על "ברית עולם", נקפח את "מקום לדאגה", אם נציין רק את "ואותך", נתעלם, שלא בצדק מ"מישהו". לכן ההצדעה עצמה למלחין ולמעבד – מוצדקת, אבל גם מחייבת מופע מגוון ועשיר. רק בשירים אחדים הורגשה התרוממות רוח כמו ב"הנה הנה" בעיבוד יעיל לתזמורת, לטריו הריתם סקשן ולנגן כלי נשיפה שהצטרף  לשיר .
בתו, סויאן, התארחה בשלושה שירים, אבל דווקא בערב חגיגי כזה, מתי כספי ראוי לעוד שניים שלושה מבצעים טובים, לפחות אלה המזוהים עם שיריו כמו שלמה גרוניך, נתנאלה  וריקי גל.
שורה תחתונה: דרושה הצדעה אחרת/ נוספת למתי כספי, עם עיבודים אטרקטיביים יותר ומצעד זמרים שיעשו לו את הכבוד הראוי לרגל  50 שנות יצירה והופעה, והוא ראוי.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

  1. פתיחה (תזמורת)
  2. איך זה שכוכב
  3. יום יום אני הולך למעונך
  4. שיר היונה
  5. מישהו
  6. אליעזר בן יהודה
  7. לקחת את ידי בידך
  8. מרוב אהבה
  9. חלומות שמורים
  10. מה זאת אהבה

ארבעה שירים ללא תזמורת

  1. עוד תראי את הדרך
  2. ואותך
  3. ברית עולם
  4. לא ידעתי שתלכי ממני
  5. היא חזרה בתשובה
  6. סליחה
  7. ילדותי השניה
  8. הנה הנה
  9. (ימי בנימינה – ללא תזמורת)
  10. מקום לדאגה

ואותך

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אילן יקירי
    כתבתי את התחושה שלי, לא של מתי כספי ולא של אילן מוכיח. נכון, יש בעיה בביקורת שהיא אינה מתחשבת לעיתים אפילו עם דעתו של האמן. ההרגשה היא אחרי שראיתי את כספי עם סימפונט רעננה ועם הפילהרמונית – שההצדעה של תזמורות גדולות מיצתה את עצמה, וזאת מבלי לפגוע בעיבודים המהוקצעים ששמעתי לשיריו.

  2. לאחר שהודעת לציבור קוראיך שהתזמורים במופע של כספי והפילהרמונית ״יותר מקבעים מאשר משדרגים״ וכן שמתי ״ראוי לעיבודים אטרקטיביים יותר״, כדאי שתדע שהאומן שהצדעת לו כאן בהתלהבות, הוא שחתום על התפיסה המעדיפה את המוכר על המשודרג, ולצערך אינו תמים דעים עמך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן