דודו אלהרר התבסס על המשנה בסנהדרין הנסמכת על ישעיה ס' כ"א האומרת: "כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ו"ְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִרְשׁוּ אֶרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר". מהפסוק לא ברור האם זוהי נבואה לעתיד לבא, האם מדובר בתנאי לגאולה, או אולי זוהי קביעה מוחלטת והגדרה של עם ישראל.
אין בכוונתי להתפלפל על הטקסט, אני מעדיף ללכת שבי אחרי הניגון הקסום והמזדמזם, הביטוי השירי המוטעם, העיבוד העוטף, השירה הלירית, צלילי הגיטרה המעודנים של רונן לן-רידר. המוסיקה של דודו אלהרר נטועה בהוויה יהודית ספרדית, יונקת ממסורת. חיה חיים טהורים משלה.
נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר
לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ
הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם
*** דודו אלהרר: "אי שם בשנות ילדותי הרחוקות נחרתה המשנה הזו בליבי, מוטעמת בניגון ספרדי מופלא, בבית הכנסת של המִצְרִים במושבה באר-יעקב. במשך השנים חזרתי ולמדתי אותה שוב ושוב עם ההסתייגויות שמופיעות אחריה. אמנם הצדיקוּת קיימת כפוטנציאל בלבד, המוצע לכל אחת ואחד מאיתנו, אבל המשנה המנחמת הזו הנסמכת על הנביא ישעיה מלווה את חיי ונותנת להם תוקף ומשמעות. המנגינה התגבשה בליבי במשך שנים רבות בכל מקום בו הייתי – בשבתי בביתי, בלכתי בדרך, בשוכבי ובקומי. לחן שהתנגן מעצמו – בלי גיטרה, בלי פסנתר… רק מלודיה מזומזמת על מילות הפסוק מישעיה"
