נו ומה קרה, אחרי הניסיון לברוח ולפתוח דף חדש? ניר פורמן משאיר את הטקסט כרבע רעיון הכי סטנדרטי. עוד טקסט של "בורח" מעצמו לצורך פתיחת דף חדש. פורמן  לא הצליח להאיר הנושא מזווית ייחודית, ומה ששומעים אינו מתפתח לכיוון מעניין. זה אינו דף חדש במוסיקה המקומית. "הלכתי רחוק כדי לברוח", "הלכתי רחוק כדי לפתוח" משאיר את פורמן מדשדש על הרעיון. המוסיקה משפרת המצב, אבל אינה מצליחה לגאול מבינוניות. הטון הנוגה, המהלך המינורי, מקצב המידטמפו, המנגינה הקליטה אמנם מעלים על מסלול מיינסטרים מתיידד, מעובד היטב, אבל פורמן נשאר באותו אזור מלנכולי לייט, שאינו מתפתח למבע עומק,  בגלל אותו דשדוש, שהופך את השיר לאיזושהי סקיצה לשיר טוב יותר.

והלכתי רחוק כדי לברוח/ למצוא מקום חדש/ בו אולי אצליח,
את עצמי הישן להשכיח.
והלכתי רחוק כדי לפתוח/ דף חדש ולא מרוח/ בלכלוך עבר שישכח
כשאת חיי אחיה בלי געגוע.
וברחתי/ חשבתי אולי אצליח להשתנות/ אולי אלמד את הדרכים המשונות
בהן הלכתי בעבר/ וכשבהן אני נזכר/ אני רק רוצה לברוח.
והלכתי רחוק כדי לשכוח/ לנסות אולי אצליח/ את אותו הדף לפתוח
ולחזור אדם אחר/ אני מבטיח.
וברחתי..
והלכתי רחוק כדי לברוח/ ברחתי כדי לשכוח/ ודף חדש לפתוח.