המיוחד אצל רוני ידידיה, שהוא מצליח לחוש את אלתרמן וגם לחייך מבין השורות. תפיסת המהות האלתרמנית לקחה אותו בשיר האהבה ההיתולי-הומוריסטי הזה אל מרחב המחיה המוסיקלי העל-זמני של אזורנו. צלילי קנון וגיטרה חשמלית חוברים כדי להעניק טאץ' חפלאי מענג לשיר. ההצטרפות של ישראל ברייט, לשעבר "השמחות", מוסיפה את מגע שמחה קליל בקריצת עין שנקלטת באוזן המאזין וגם בעינו, אם מתמקדים בקליפ המשועשע.
בכלל, אווירת שעשועים נוחה של פעם מתבדרת לה בתרגום המוסיקלי של ידידיה למילותיו של אלתרמן שידע גם להציב את חוסנו מול צימאונו לנחשקת ("לו ידעו כולם לכתוב שירים כמוני/ לא היית יודעת אז למי לבוז"). המוסיקה מתובלת בתבלין אוריינטאלי (צליל קאנון) כיאה למקום שבו כתבו המשוררים הרומנטיקנים הגדולים של ארץ ישראל שירים מהסוג הזה.
**** 'עץ הפלפל' מלווה בקליפ הבנוי מסרטונים נדירים מתל אביב מסוף שנות השישים מארכיון המדינה, ארכיון שפילברג ומאספנים פרטיים, בהם מככבים שולה חן וגדי יגיל. בקליפ משולב גם סרטון ילדות של רוני ידידיה ובו קטעים מצולמים שלו ושל בני משפחתו.
את היטב יודעת שאני פיקח/ דעי איפה גם זאת- אני חזק… ואיך?/ עשרה לילות נשאו את הירח/ ואני אחד נשאתי את ראשך.אז עולם קריר עצם עלינו רשת/ ושעה גבוהה הפילה שובל צל/ זרותך גועה ביפי גסיסה נואשת/ ואני ידעתי- היא לא תינצל. אם אני צמא כעת אל צווארייך/ אם אני חונק את זכר גזרתך/ רע לי בחשבי שאת כבר צהריים/ ואני עודני לילה מתאבך./ את רואה באור, לכן מיהרת לסגת/ ואני כאז איני רואה דבר/ פטישי הגא עדיין מרסק את/ רימוני גופך העז והיקר.עוד יתמודדו כאן צהרי הנחת/ עוד לילות רבים ינוחו מירחם,/ רק אני אשא אותך, הלא נשכחת/ כי אני חזק יותר מכל אדם/ כי העץ אשר זוכר אותך עדיין/ בלעדייך שבעתיים התלבלב/ ניחוחו הדמיע פעם את העין/ ופריו כעת מדמיע את הלב.למה תתפלאי? אמרי לך – הוא איננו/ ועל כן אולי מותר להאמין/ שאם גם נסתר בין כל ארבע עינינו/ שקר דל יחיד, אין אנו אשמים,/והביני עוד- אין רע ואין עוון אם/ עיצבוני נרגם בצלצלי חרוז/ לו ידעו כולם לכתוב שירים כמוני/ לא היית יודעת אז למי לבוז.
