פיני טבגר רוצה לראות לא רק את הנולד אלא להבין אותו. ה"מה יש שם בבטן" הוא סיטואציה פיזית שמובילה אותו למסלול פילוסופי של שאלות מהות חיים, שמוביל עד קוהלת: הים אינו עולה על גדותיו למרות כמויות המים הרבים שזורמים אליו בכל הנהרות שבעולם ובהשאלה : דבר שלעולם יכול להכיל עוד ועוד ללא הגבלה, או : יש עת לכל דבר, והכל מוביל לאותו מקום או לאותה תוצאה, שהיא מוות.
המוסיקה לא דרמטית. היא נעה במסלול אמצע מלודי מתיידד ופונקציונאלי,שר בטון נינוח, שמחליף הילוכים בנקודות מסוימות במהלך השיר. פיני טבגר הוא סינג-סונג-רייטר שאינו צריך להוכיח קול מיוחד/ גדול כדי לשדר את הנרטיב שלו בהלך רוח שנשמע אותנטי. הצלילים מובילים עקב בצד אגודל את הסיפור. מה שהיה הוא שיהיה, אבל תמיד תימצא דרך חדשה לומר את זה, וטבגר עלה אל אחת. גם המסע האורבני בקליפ – תואם להפליא את רוח השיר.

כל הנחלים הולכים לים/ וגם אני הולך איתם/ ומתחבר לנקודה,
שבה התחלתי.
בגאיות ובהרים/ היו לי אלף הרהורים/ אבל תשובה אחת פשוטה,
עוד לא קיבלתי.
מה יש שם בבטן/ צומח, פורח/ את בסוד רוקמת,
שלי, שלך, שלנו.
ובשדרות של עיר גדולה/ רוכב על גל התהילה.
אך את סמטת הגאולה/ עוד לא מצאתי.
הניצחונות היו ספורים/ הכישלונות מפוארים,
ועל ספסל שבור אחד / אותך פגשתי.
מה יש שם בבטן…
כל הנחלים הולכים אל הים / והים אינו מלא אל מקום שבו
הנחלים הולכים שם הם שבים ללכת / מה שהיה הוא שיהיה מה שנעשה
הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש / עת לבקש עת לאבד עת לשמור עת
להשליך עת לדבר עת לאהוב / עת ללדת עת למות.
מה יש שם בבטן…