מה עוד אפשר לעשות עם פסנתר? קווינסי ג'ונס גילה אותו בקובה, ולא הפסיק להתפעל.  אלפרדו רודריגז, אשף פסנתר קובני. מועמד לפרס גראמי. הוא מסוג הפסנתרנים שמוציא לפועל ג'אז קובני בהתלהבות לא ייאמנת, בטכניקה אינסופית שמוציאה ממך קריאות התפעלות. התחושה, הטון, הקצב. המהירות. יכולת טכנית  פנומנלית, ששואבת גם ממיומנות קלאסית. עד כה הוציא שני אלבומים, ובהם שילב יצירות קלאסיות של מוזיקה מסורתית קובנית ולטינו אמריקאי עם טרנדים מודרניים של ג'אז. השנה קיבל מועמדות לגראמי בקטגוריית העיבוד הטוב ביותר, על הביצוע הבלתי נשכח שלו לשיר הקובני הנודע "גואנטנמרה", שביצע אמש. בצורה מושלמת.
כשהוא מאלתר בפסנתר – זה הרבה מעבר לנגינה ולאלתור. השוו אותו לביל אוואנס הצעיר, יש ששמעו במוסיקה שלו את העושר המלודי של קית' גארט. בסופו של דבר, זוהי הבגרות היצירתית של הפסנתרן בן ה-31, שמתורגמת באצבעותיו הזריזות לפיוז'ן וירטואוזי בלתי צפוי ומרתק בין מוזיקה לטינית, מוזיקה קלאסית וג'אז.
שמונה בערב. אולם מלון המלך שלמה. שני מוסיקאים צנועים נותנים את האות לפתיחת פסטיבל ג'אז חורף בים האדום 2016. ינון מועלם,47, איש כלי הקשה ונגן עוד מתגורר ב-13 השנים האחרונות בתורכיה וגיא מינטוס (23) פסנתרן ג'אז צעיר, המתגורר ביו יורק, הם הצמד Offlines. מה שהתחיל במפגש בבית קפה באיסטנבול, צמח לסקרנות של שני מוסיקאים שמחפשים זה אצל זה רעיונות לשת"פ עתיר המצאות וחידושים. פרויקט אופליינס, "מחוץ לקווים", הוא דואט בין שני מוזיקאים, המבקשים ליצור מוזיקה שלא מגיעה ממקור אחד, אלא מכל המקורות בו בזמן. זהו דואט אתנו-ג'אז ללא  גבולות. נפגשים באמצע הדרך בין איסטנבול וניו-יורק. ה – Offlines הוא גשר שנבנה בין סגנונות שונים, גם דורות (גילאים) שונים. לא חייבים להגדיר את המרקם המוסיקלי שנוצר. הוא  מלודי, פיוז'ני ואלתורי, מתבסס הרבה על אינטואיציות של מוסיקאים נפלאים, על תדלוק הדדי מפרה. יוצאים מה – Off lines כדי להגיע לאון-ליין, שהוא מסע של שיתוף מוסיקה עם העולם.
אורגניסט ההאמונד לארי גולדינגס, נגן הגיטרה פיטר ברנשטיין והמתופף ביל סטיוארט סופרים כבר 25 שנים ותשעה אלבומים כשלישייה הנשענת על צליל האורגן המסורתי של שנות השישים והשבעים. יש כאן כימיה חוצת סגנונות. הצליל של השלישייה נשמע מסוגנן, מגיע מאהבת הנגינה המשותפת, מהאלתור מאיר הפנים, מזרימה של הבנה הדדית. הם משלבים סטנדרטים קלאסיים של ג'אז עם חומרים מקוריים תוך שהם מניחים את האגואיים בצד. שומרים על "דמוקרטיה" בהקשבה הדדית, בסולואים, מנגנים בקלות מופלאה כמו נונשלנטית, גם בעידון, עם הרבה גרוב, תחכום ותשוקה כדי ליצור תלכיד של ממש.  מדובר בשלושה שנעים בנתיבי הרדבופ  וגרוב מתוחכם, שאינם קורצים לאוזן המפונקת.

צילום: מרגלית חרסונסקי

אלפרדו רודריגז – "גוואנטנמרה"