מה שלומכם? עכשיו יותר טוב? מישהו שחיכיתם לו הרבה שנים דפק בדלת לנגב לכם את הדמעות. אשרי המאמינים. פתע אחרי כל הכעסים יש אור. מי המישהו? מה-חשוב. תוציאו בגדים לבנים. קבלו אותו. מהמקומות הנמוכים – אפשר רק לעלות. רועי ידיד בחר ביהודה סעדו כדי לשיר לראות יחד את הצד הטוב שבחיים, להאמין שיהיה טוב, לעורר תקווה, לא להתייאש גם בעת צרה. משיח אוטוטו כאן.
אני לא ציני. הקולות המסתלסלים היפים מתכוונים למה שהם שרים, מושכים אל האור. נעימי הזמירות לא ישאלו שאלות. יש מישהו אותנטי בקול התמים שקורא לפתוח את התריסים, אפשר להוציא ראש ולזמר/ לזמזם את השיר הערב לאוזן הזה. אל תגידו מוסיקה מזרחית. זו מוסיקה ישראלית יפת צליל, נקיה מפעלולים שקורצים לאולמי השמחות. אם מיינסטרים מקומי ברדיו הידידותי על הכביש הראשי – אני פותח חלון ונותן לבריזה להצטרף למוסיקה בקלילות הכי נסבלת.
מישהו דופק בדלת /והוא בא כדי להגיד /שהגיע העתיד
שחיכית לו הרבה שנים בחדר
מישהו רוצה לגשת / לנגב לך דמעות
שאתה תוכל לראות / שמעכשיו הכל כבר יהיה בסדר
פזמון: הנה הוא הגיע אחרי כל השנים / זה הזמן ללבוש את הבגדים הלבנים
ולשטוף פנים, פתע מבפנים יש אור / כי הוא החליט היום לחזור
מי קורא לך מלמטה / רק לפתוח ת'תריסים
ששנים כבר מכסים / שלא יראו ת'כעסים שכבר צברת
מישהו חזר הביתה / הוא צוחק והוא שואל
איך קרה שהתבלבל / זה אתה כמו שהיית ושכחת :
הנה הוא הגיע אחרי כל השנים…