איך נכתב שיר? מסיטואציה מונומנטלית. מוסיקה, אנשים, התאהבות. ערב רב של צבעים וצלילים. שיקו סיני יכול היה להפוך את הרגעים האלה לשאנטי, שיר של חוסר מתח ודאגות, של שלווה ורוגע. בכל זאת, חווה "טירוף חושים", "הרבה ריגושים". היה כאן הרבה יותר מסתלבט רילקסי של שלווה מלאכותית שמתאימה לחבר'ה אחרי צבא שנזרקים איפשהו בהרי הודו. המוסיקה במקצב מיד טמפו מייצרת מתח. הטון האפלולי אינו חגיגי. הוא מלנכולי כמו בשירים העצובים-רציניים של לאונרד כהן. אתה לא צריך להיות זמר כדי לספר סיפור אישי. די בנמוך-מחוספס הזה שישדר את עוצמת החוויה, בעיבוד שמעצים את המתח בשילוב של ריתם סקשן נהדר וקולות שמימיים (קתרינה ברונר). לא יודע מה יהיה צעד הבא של שיקו סיני. כאן הוא נשמע כמי שקרוב מאוד אל החוויה שעבר.