שיר ייאוש קונבנציונאלי. רבים יזדהו. המלחמה היומיומית בעצמך. אתה אפילו לא מתרגש מריגוש חדש. שי נחייסי שואל סתמית – "מה מסתתר מתחת לייאוש?" התשובות נמצאות בשיר. המלחמה היא בעצמך, בריקנות, אבל נראה כי בכל זאת קיימת מצוקה שאין עליה תשובות, כי נחייסי לא באמת יודע מה מוביל את האדם למצב של ייאוש – האם זו החומריות שאתה מכור אליה, התאבה?
לפי הזעקה בשיר – אכן מצוקה קשה. אלמנטים של דיכאון קשה. כתיבת שיר מחליפה במידה מסוימת טיפול. גם זו אמת באנלית, אבל תופסת. זעקת השבר הפשטנית משהו נישאת על מנגינה מצוינת שתומכת בנרטיב. העיבוד מעניק מעטפת ים תיכונית יפה, לא באוריינטציה של "ז'אנר" אלא כחלק אינטגרלי של הקונטקסט שמחבר מזרחי וקלאסי. האם אני מצטרף לזעקת השבר התחושתית של נחייסי? – יש יותר ממקום להזדהות.
ומה הטעם בעוד ריגוש / מה מסתתר מתחת לייאוש / כשבסוף היום אתה לבד עם עצמך אבל שותק
ומה הטעם במרדף / כשזה ממשיך ומתעקש / מרחיק אותך מן העיקר / ואשתך כבר לא טורחת נשיקה לבקש
זאת מלחמה ללא אויב / אתה נשאר זאב רעב / מכור לחומר בורח מהלב / ואין לה סוף לתאבה / שורפת כל חלקה טובה / הריקנות טרפה אותי, את הנשמה
זאת מלחמה ללא אויב / אתה נשאר זאב רעב / מכור לחומר שוכח מהלב
וזה חזק ממך עכשיו / זה שורף אבל נסבל . ושוב כל יום אתה שוכח להתעורר
הפקה ובימוי קליפ: חיים שמש
