שירי הפסטיגלים

23 משירי הפסטיגלים

הפסטיגל

1982-1988
3.5/5

הפסטיגל הוא מפגן הקיטש הגדול לילדים בחופשת החנוכה. הכל מתנקז לאותה חבילת בידור צבעונית מוכרת, שבה רוב הכותבים עושים מאמץ לסחוט מעצמם עוד טקסט ולחן כדי להמשיך לקיים את מסורת הסחר בשירי ילדים.
במונחים אמריקנים זה ברודוויי לעניים או קדם אירוויזיון לילדים. מצרך חנוכה מושקע, שהוא כבר בגדר התניית עונתית להורים ולילדים. המקבץ הזה נוגע בפסטיגלים של שנות השמונים, מבחר רנדומלי, שמעמיד 23 שירים במבחן הזמן.
מודה ומתוודה: רבים מן השירים כאן לא קיימים בזיכרון המוסיקלי שלי, ואני מעריך שהם אינם נמצאים גם בזיכרון הקולקטיבי. לא להיטים שהרדיו חזר אליהם והשמיע אותם בתדירות אפילו נמוכה. מעלתו של האוסף – שהוא נותן להם הזדמנות נוספת, ואחדים ראויים.
כמה דוגמאות: "מה חשב תפוח זהב" של דליה רביקוביץ ללחן של אילן וירצברג ששרה נורית גלרון הוא דוגמא לשיר ילדים טוב, שלא הפך להיט גדול ברפרטואר הנצח של הילדים. כנ"ל "שלוש מילים", שיר קסום של אהוד מנור בלחנו ובביצועו של נתן כהן בקצב פאנקי. "סוד" של ציפי שביט שכתב והלחין אלדד שרים מזכיר מחזות זמר אמריקנים משובחים. עלי מוהר ויוני רכטר כתבו את "חברים" ששרים מוני מושונוב ושלמה בר אבא, שיר מתוזמר בסגנון דיקסי. גם השיר הזה ראוי להקשבה מחודשת.
עוזי חיטמן של "תזמורת של ממש" ו"ראש העיר" (בביצוע יגאל בשן ו"הופה היי") שקעו בתהום השכחה. מי זוכר את "הבטחה" של אריאל זילבר, את "ציגלה ביגלה בום" של יגאל בשן ואת "ארבעים" (שנכתב לרגל שנת הארבעים למדינה) של עופרה חזה? מי זוכר את גידי גוב שר בקצב רוק מהיר "יהיה בסדר" (אהוד מנור-יהודה פוליקר), שהטקסט שלו מתאים ככפפה למציאות העכשווית. ראוי להיות מוחזר לרדיו. סלסולים? רוח מזרחית? תקשיבו לדואט של רבקה זהר ואלי לוזון הנקרא ממש "סלסולים".שירים מוכרים? "יד ליד" (תלמה אליגון-רוני וייס) ששרים משתתפי הפסטיגל (המבוגרים) של 1985. "בדרך אל הכפר" (יורם טהר לב-תלמה אליגון) עם רבקה זהר. שורה תחתונה: יש מקום לצדק מחודש עם אחדים מהשירים. חבל רק שהמוצר עצמו אינו מושקעת, אין מילים לשירים, אין חוברת אטרקטיבית. כשרוכשים כבר דיסק בעידן הדיגיטאלי – מצפים לערכים מוספים. כאן אין.

נורית גלרון – מה חשב תפוח זהב (1982), נתן כהן – שלוש מילים (1982), ציפי שביט – סוד (1983), מוני מושונוב ושלמה בר אבא – חברים (1984), יזהר כהן – פיטר פן (1984) עוזי חיטמן – תזמורת של ממש (1984), יגאל בשן הופ היי – אדוני ראש העיר (1985), מאיר בנאי – שיר הצב (1985), אילנה אביטל – בואו אל החגיגה (1985), קורין אלאל – בלבולים (1985), אריאל זילבר – הבטחה (1985), משתתפי הפסטיגל – יד ליד (1985), אילנית – יוצאים לדרך (1985), יגאל בשן – ציגלה ביגלה בום (1985), רבקה זוהר – הדרך אל הכפר (1986), ריקי גל – טוב לצחוק (1986), הועז שרעבי – תוים להחלפה (1984), עופרה חזה – ארבעים (1987), גידי גוב – יהיה בסדר (1987), רבקה זוהר ואלי לוזון – סלסולים (1987), אדם – אל תשכח (1988), מוני מושונוב ושלמה בר אבא – אני והצל שלי (1988), חיים משה – שירים הם חברים (1988)

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן