איש קטן בן 89, מסביר מדוע הוא מסתפק בלשיר, ומעדיף לדלג על הצהרות פוליטיות. תנו לשארל אזנבור שעה, והוא יסביר את הסוגיה, אבל אם תלחצו אותו מעט לקיר, הוא יגיד משהו על השואה של עמו, העם הארמני, ויצטער על כך שמדינת ישראל אינה מכירה בטבח הארמנים ע"י הטורקים כג'נוסייד.
שארל אזנבור, גדול זמרי השנסון, בא לשיר להיכל נוקיה סולד-אאוט. הוא זוכר כי הגיע באוניה לחיפה לפני 60 שנה, אבל לא הזכיר את ההופעה שלו כאן בשנות השבעים בתל-אביב. בגיל הזה, מותר לזיכרון להיות סלקטיבי. האיש לא מתעסק עם המוות. הוא עדין רואה את החיים לפניו. זה הסוד. במילה אחת: Vivre. לחיות. חוץ מזה הוא מתגאה בכך שיש לך רפרטואר של 1000 שירים, שהוא ממשיך לכתוב שירים, בעיקר לעצמו, אחרי שכתב לאדית פיאף, ז'ילבר בקו, ז'ולייט גרקו.
נדמה לי, שגם אזנבור הופתע לשמוע כל כך הרבה שאלות בצרפתית (כל כך הרבה עיתונאים צרפתיים יש בארץ?) אנגלית – במיעוט. אפשר לשאול גם בעברית. תודה למתורגמנית הוירטואוזית, שעזרה לנסח את התשובות, כולל הניואנסים וההומור בשטף הדיבור שלו.
למעשה, טוב שנשאר בצרפתית. כך הוא מצליח להסביר את הקונספט מול עיתונאים ולא רק: דבר אמת, כי הרבה יותר קל להסתדר עם האמת מאשר להסתבך עם שקר. זה כולל גם את מה שכתבו עליו בעניין מגוריו מאז תחילת השמונים בג'נבה ולא בפריז בעניין התחמקות מלשלם מיסים.
רשימת שירי המופע? אל תשאלו. מי זוכר. גם הוא אינו יודע עד שעה לפני עלותו לבמה. חשוב לו לשיר מה שהוא מרגיש באתו רגע, את מה שהוא מעדיף לשיר באותו רגע, חשוב לו לדבר עם הקהל ישירות, וגם כאן לספר בדיוק מה הוא חש בזמן אמת.
מה שהוא יחוש כשישיר בנוקיה בזמן אמת, הקהל צריך לחוש אף הוא: את הלהיטים של שארל אזנבור (יליד פריז, 1924) תמיד מרגש לחזור לשמוע, ולא סתם לשמוע, אלא בתחושה של געגועים נצחיים שמייצר הטון המחוספס החם הזה שמחבק אותך. למעשה לא חייבים ללמוד צרפתית (אם כי זה ממש לא יזיק) כדי לחוש אותו ולאהוב את שיריו. שירים על אהבה, אובדנה, מותה של אם, אישה שעוזבת את האיש שלצידה אחרי שנות נישואין רבות. אזנבור שר את זה עם המון כוונה. המילים קיימות בטון שלו. למעשה, במוסיקה שלו. זה כל הסיפור.
צילום: מרגלית חרסונסקי
תגובה אחת
הופעה לוקה בחסר…
זה עתה חזרתי מהופעתו של שארל אזנבור, האיש זמר ענק, קולו לא השתנה והקהל קיבל אותו באהבה ובתשואות, צריך להצדיע ולהעריץ לאמן המתקרב לגיל 90 על עמידתו בהופעה מכובדת כשעתיים.
כל שיר שאזנבור הלחין יפה כשלעצמו , אך אישית התאכזבתי קצת. שניים שלושה מהשירים ששר אזנבור בוצעו פשוט לא טוב ורחוק מהמקור, התזמורת המלווה לא הלהיבה, הצטיינו בה רק הפסנתרן הנהדר, נגנית האקורדיאון והזמרת המלווה.
איני יודע מי קובע את רשימת השירים אותם הגיש אזנבור בישראל, אני מצפה מגדול השנסונרים שעדיין חי ומופיע, להתאים התוכנית למדינה בה מבקר. למרבה הצער 50% מהשירים (שהיו יפים כשלעצמם) לא היו מוכרים… בלטו בחסרונם : " La Mamma" " Yiddishe Mamma "
" tu reviendras Au printemps " (באביב עוד תשובי חזרה), "Tu T'Laisses Alle" (איך את נראית) "Sarah" (שרה) " Les Comédiens" " Que C'Est Triste Venise " " " Esperanza " ועוד שירים רבים אהובים המוכרים לכולנו . חבל, נורא חבל, אני מקווה שהאחרים נהנו יותר ממני, לטעמי ההופעה אמורה הייתה להיות הרבה יותר מספקת ומלהיבה, אני לדאבוני יצאתי ממנה וחצי תאוותי בידי.