שתי מסקנות: האחת – פט שופ בויז אינם מופע לישיבה. זה ערב קלאב דאנס מפואר. האמרגנים שלא אפשרו לקהל לרקוד בעמידה – טעו. צריך להסביר להם כי באירופה פ.ש.ב.זה מופע עמידה.
השנייה – מי שרכש כרטיסים לישיבה בתוך האצטדיון (האורקסטרה) טעה ואולי אף הוטעה. את הפט שופ בויז חייבים לראות מהיציעים, ולו רק בשל מפגן התאורה המרהיב מבוסס קרני לייזר. הייתי למטה, הייתי למעלה – עולמות שונים.
פט שופ בויז רגילים להופעות ענק בהאנגרים ואצטדיונים מאז הופעתם הראשונה ב-1989. המקומות הגדולים בנויים עליהם. ניל טנאנט וכריס לאו אינם מתיימרים ליותר מאשר פופ שאו, נוסחת איזון של ספקטקל שיתאים לכל. לא לקחת ברצינות, לא לקחת עמוק. כל הכובעים, הפעלולים, הרקדנים הם קטליזטור למוזיקה. הפעם – צירפו את Electric החדש למסיבת הלהיטים. מ – It's a Sin הבנתי למה הקהל ממתין. בלי הלהיטים הגדולים ידרשו את הכסף.
יכול להיות שמבחינתי מסתמן כבר – טו מאץ' פט שופ בויז. ב-2006 ראיתי את Fundamental tour. ביולי 2009 היינו איתם בגני התערוכה. לא נראה שיש לי הרבה מה להוסיף על הביקורת של אז. הופעה שיש בה כל מה ששוחר ומעריץ פ.ש.ב היה רוצה לקבל מהלהקה. גם מי שאינו מת על המוסיקה של הצמד – יכול ליהנות מהספקטקל המהוקצע שכבר חוזר על עצמו בוריאציה מעט שונה.
ההצגה (מפיק: סטוארט פרייס, עיצוב: אס דוולין) התבססה על סטליסט מרשים כולל שירים מ – Elysium של השנה שעברה ומתקליט הדאנס החדש Electric. כמובן – מבחר מלהיטיהם הגדולים. הצלחת השאו – בתנופתו. המופע מתחלק לחלקים אחדים, כל חלק והצבע שלו, הערב נע כמו DJ set. השירים נערכו ורמוקססו לטובת המופע, מובנים היטב כולל הקטעים היותר איטיים. עיצוב במה – תאורה מתוחכם. לאו שר Leaving כשראשו בתוך כדור מראות. הצמד שר Love Etc כשהוא שוכב במיטות אנכיות ודמויות רקדנים מתפתלים מוקרנות על סדינים מתחת לראשיהם. הרקדנים עצמם חובשים מיני מסיכות – גם של מפלצות מיתולוגיות.
אז גם אם הייתה תחושה של מחזור, עדיין הפט שופ בויז הוא מופע של נוסחת הצלחה מנצחת – היכולת לשלב פופ קליט עם תנועה ובידור. מבחינה זו הפ.ש.ב דוהרים על אותו מסלול. אותה מכונית, אותם נהגים.
הפט שופ בויז מעולם לא גרמו לי התלהבות יתר. מצד שני, יש להם רגעי הקסם האלה – ששייכים אך ורק להם, גם אם המוסיקה נשמעת מחזור אלגנטי של כל מה שאנחנו כבר מכירים.
רשימת שירים
Axis, One More Chance / Face Like That, Opportunities, Memory of the Future , Fugitive , Integral , I Wouldn't Normally Do This Kind of Thing, Suburbia, I'm Not Scared , Invisible, Last to Die (Bruce Springsteen cover), Somewhere (Leonard Bernstein cover), Leaving , Thursday, Love Etc. I Get Excited (You Get Excited Too), Rent, Miracles, It's a Sin, Domino Dancing, Go West (Village People cover), Always on My Mind (Brenda Lee cover) Encore: West End Girls, Vocal
צילום: מרגלית חרסונסקי
פט שופ בויז -קטעים 1
פט שופ בויז – קטעים 2
4 תגובות
אחת ההופעות היפות והמושקעות שראיתי לאחרונה הכל היה יפה ונהיניתי מכל רגע רק ההפקה היא זאת שמרגיזה אותי ההתנהלות עם הכרטיסים והמכשירים ל הברקוד איסור השתייה באוקסטרה טוב לפחות ההופעה הייתה מעולה
הופעה מושלמת של ההרכב הכי גדול בכל הזמנים. נקודה!
הופעה מ ח ש מ ל ת 😉
למרות בחירה לא הכי מוצלחת של שירים,היתה הופעה מהנה ביותר עם כל מה שיש לבנים להציע:שואו,תאורה,תפאורה,להיטים בשרשרת.כיף גדול