תקראו מטה את הסיפור שחולל את ההשראה לכתוב את השיר. אדם גורליצקי נמצא חזק בתוכו. סיפור על אהבה שנגדעה בצורה טרגית על "הפסגות הלבנות".   גורליצקי מצליח להפוך את התחושה הפנימית למנגינה יפה בפשטותה, שמשדרת עצבות חובקת. הפשטות הזו, העיבוד שמשרה אווירה, המעבר ההדרגתי לריתם סקשן, השירה המאוד רגישה ומתכוונת הופכים את "אור יקר" לתמצית מרוכזת של התחושה שמילאה את אדם גורליצקי, שמשדרת לא רק את העצבות אלא גם היכולת לחבק את הצער באור חיובי.

על אהבה שנגדעה / תרמיל אדום והבטחה / על חברים שנשבעו לא לוותר / עד שאתה חוזר / ברגעים האחרונים / שבין המוות לחיים / החיפושים על הפסגות הלבנות 
וכמה הן יפות 
ואני יודע / אור יקר יאיר ברחובות / אתה שומע ומתרחק ממני בדמעות 
על הר גבוה / אור יקר מאיר את השדות 
ימים לפני שזה נגמר / אתה נראית מאושר / עכשיו נוסעים את כל הדרך חזרה 
ואין כאן נחמה 
ואני יודע..

*** "אור יקר", נכתב על אור אסרף, שנהרג ברעידת האדמה בנפאל בשנה שעברה, אחרי פניה של  ורד פינסק, אמה של נעם פינסק מהיישוב להבים, שהייתה חברתו של אור אסרף. ורד החליטה לפנות לגורליצקי אחרי שנכחה בהופעת ההשקה של אלבומו האחרון.  
אדם גורליצקי: "היא סיפרה לי במייל כי בתה, נעם, הייתה בת זוגו של אור אסרף, שנהרג ברעידת האדמה בנפאל. צירוף המקרים היה מדהים: המקרה של אור נגע מאד לליבי, והוביל אותי לחבר שיר על הסיפור הזה עוד לפני הפנייה אלי, שיר שהשארתי במגירה. כשראיתי את המייל מהמשפחה, שאלתי אם אוכל להגיע ללהבים, להכיר את המשפחה ואת משפחת אסרף, משפחתו של אור, ולהשמיע להם את השיר. בביקור בלהבים הכרתי שתי משפחות רגישות ומקסימות. השמעתי להן את השיר, והשארתי אותו בידיהם. רציתי שלמרות הסיפור הטראגי, השיר יישא איתו איזו רוח חיובית, וייתן כוח לזקוקים. למרות האובדן והריק האינסופי – אור עדיין נמצא בחייהם, עדיין נוכח, והוא איתם בכל מקום…
"לאחר חודש פנתה אלי אורית אמא של אור, ובפגישה משותפת סיפרה לי שהשמיעה את השיר לחברים שהכירו את אור, ושהיא מעוניינת להוציא את השיר לרדיו ביום השנה הראשון לאור".