מהשירים הנוגים המחלחלים ביותר שנכתבו בזמר העברי. נעמי שמר בשיא פריחתה כפזמונאית בשנות השישים. במקור נכתב השיר ליוסי בנאי לתוכנית יחיד שהוא עמד להעלות ב-1966. בסופו של דבר, השיר לא התאים לקונספט של התוכנית, וב-1968, הקליטה אותו להקת פיקוד מרכז עם הסולן דני וסלי. שמר כתבה את "אנחנו שנינו מאותו הכפר" על חברים שהכירה, שנלחמו באותן המלחמות. למעשה שיר שביטא את כאב השכול והגעגועים של כל המלחמות, מהשירים שמתמצתים את האתוס הישראלי של מן הישוב-מושב-קיבוץ – על כל הטרגיות שבו, המלחמות שקוטעות מסלול חיים של חברות – "בתוך שדה ירוק אני עובר/ ואתה מעבר לגדר"
"היא כתבה את פס הקול של חיינו", כתבו על נעמי שמר. ואמנם, שמר מזוהה יותר מכול מלחין מקומי אחר אם לא כ"מוסיקה ישראלית", (שהרי אין יצור כזה בדומה למוסיקה הודית, פורטוגזית או יוונית) הרי ללא ספק כמלחינה שהצליחה לבטא את הוויית הנופים האנושיים של ישראל במילה ובצליל.
הזיהוי הישראלי של שמר נובע מהמיזוג בין המרכיבים המוסיקאליים והמילים, שתיחמו אותה כמלחינה –משוררת "לאומית", במשמעות של תמצית מרוכזת של הנוף האנושי המקומי
פרט ללהקת פיקוד מרכז יש לשיר ביצועים רבים נוספים של יהורם גאון, אריק לביא, דודו זכאי, הגבעטרון, דודו אלהרר, אריק סיני, יוסי פרץ.

אנחנו שנינו מאותו הכפר -להקת פיקוד מרכז – סולן: דני וסלי מילים ולחן: נעמי שמר

אנחנו שנינו מאותו הכפר/ אותה קומה, אותה בלורית שיער / אותו חיתוך/ דיבור – מה יש לומר / הן אנחנו מאותו הכפר
אנחנו שנינו מאותו הכפר / שדה ירוק חצינו עד צוואר / בערב שבנו יחד לכיכר / כי אנחנו מאותו הכפר
ובלילות שישי / כשרוח חרישי / בצמרות שחורות עובר / אז אני אותך זוכר
תמיד בפרדסים ובשדרות / אהבנו את אותן הנערות / אבל תמיד אמרנו – אין דבר / זה הכל נשאר בתוך הכפר
ברחנו אל אותם המקומות / לחמנו בשלוש המלחמות / זחלנו על קוצים ועל דרדר / אבל שבנו יחד אל הכפר
ובלילות שישי…
אני זוכר בקרב שלא נגמר / פתאום ראיתי איך אתה נשבר / וכשעלה השחר מן ההר / אז אותך הבאתי אל הכפר
אתה רואה – אנחנו כאן בכפר / כמעט הכל נשאר אותו הדבר / בתוך שדה ירוק אני עובר / ואתה מעבר לגדר
ובלילות שישי…

צילום: פיטר ל. רוזנברג