| עמוד הבית | אודות | חדשות | הופעות | קישורים | טעם אישי | חשיפת אמנים | דף אמן | פרסם אצלנו | צור קשר |
|
| קטגוריות |
|
|
|
מוסיקה ג'אז לייב
צ'יק קוריאה מירוסלב ויטוס רוי היינס , ההופעה (היכל התרבות ת"א, ספטמבר 2010) |
||||||||||||||||||||||||||||||
;) ;) ;) ;) ;) ;) | מסוג האירועים שבסוף הערב עולה המחשבה: מה היה קורה אילו הייתי מפסיד, ועוד מישהו שאל אותי – לא נשארת לכוכב נולד? אפילו עברה תחושה של כמה טוב שלא. צ'יק קוריאה בפסנתר, מירוסלב ויטוס בבס, רוי היינס בתופים. מי שאוהב ג'אז משובח – לא יכול היה להרשות לעצמו להפסיד. זה היה צריך להיות המופע המרכזי בפסטיבל ג'אז בים האדום. לא ריקי לי ג'ונס. לרוי היינס אגדה והיסטורית ג'אז מהלכת, היה נאום ארוך עם מיהו ניגן בהיסטוריה שלו כמתופף. הוא הזכיר את באד פאוול, וביקש את צ'יק להדגים את הקטע שהוא כתב על הפסנתרן הזה. הוא הזכיר גם את טלוניוס מונק, וכאן היה לשלישייה יותר מאשר מה להציע. שלושה נגנים שהם יחידה של הבנה הדדית. הרפתקנית. לירית. לא פלא שקוריאה המשיך לנגן איתם משך השנים וכ-42 שנה אחרי צאת התקליט Now He Sings Now He Sobs ב-1968 מגיע איתם גם לישראל. קוריאה? אמן המלודיה בג'אז, או ליתר דיוק אמן הטיפול במלודיה, מוסיקאי שמגלה את ההרמוניה כמו גלאי יבשות מוסיקליות חדשות. השלישייה, אשר הוציאה בעבר גם את Trio Music (1981) ואת Trio Music: Live in Europe (אלבום הופעה מ-1985) ניגנה אימפרוביזציות על THELONIOUS MONK וסטנדרטי ג'ז אחרים. הערב הגדיר מחדש מהות שלישיית טריו ג'אז. מדובר בטריו שכבר יושב בפנתיאון של הג'אז.. כמו אז, קוריאה, איש בחולצות בד פרחוניות, חיוך של "נכון שאני גאון, אבל אל תעשו מזה עניין", בשיאו יצירתו. מקורי, זורם חופשי, תדר ג'אזי משלו בחיבור בין מסורת לחידוש. לא רק נגינה פריכה בפסנתר, אלא דרך חדשה בלספר סיפור. רוי היינס מנגן יותר מאשר תופים ומירוסלב – נגינה נמרצת, גם הוא שואף לשלמות. הייתה תחושה שהשלושה נמצאים בסיבוב הופעות זמן ארוך, והם לא. אבל זה מהות נגני ג'אז מעולים – שגם אם תעיר אותם באמצע הלילה אחרי 15 שנה מאז המפגש האחרון – זה יעבוד.בנגינה שלהם יש משהו טלפתי,כמעט מגע של קסם בין צ'יק רוי ומירוסלב. מבחינתם הנגינה המשותפת היא הרפתקה מענגת, מעין חזרה הביתה, כולל אימפרוביזציות סולו מבריקה של צ'יק, מפגן תופים נפלא של היינס. ובס סולו מלא השראה של מירוסלב באמצעות הקשת. ערב של מוסיקה-מוסיקה-מוסיקה, ומי שיבחר לא להגדיר אלא להמשיך להתפעם – אצטרף אליו. Chick Corea - פסנתר Miroslav Vitous – בס, Roy Haynes – תופים. Chick Corea Miroslav Vitous Roy Haynes Live In Tel Aviv
| |||||||||||||||||||||||||||||
דיאנה קרול (קראל) Diana Krall, בהופעה חיה (אמפי רעננה, אוגוסט 2010) |
|||||||||||||||||||||||||||||
;) ;) ;) ;) ;) ;) | אצל דיאנה קרול, 43,אין הרבה טקסים. לא מסרים ולא הסברים. בלונד על שמלה שחורה, שלושה נגנים. מתיישבת לנגן. לטס דה מיוזיק סווינג. ויש לה סווינג. שם אלבומה האחרון – "לילות שקטים" התאים לערב. יש לה נוכחות קולית (מ – Cool), מאופקת, נגינה אוורירית רכה, שיש משווים אותה לזו של נט קינג קול, סגנון הקוקטייל ג'אז – אבל באיכויות ששייכות רק לה. הפרייזינג, הפיסוק הקולי שלה – אחד ויחיד. גם ההבעה הקולית שלה – מאוד מבוקרת. הנרטיב שלה בעיקר אינטימי ורומנטי. צלילי הפסנתר – סווינג ללא מאמץ. מוסיקה מרופדת בחמימות. קו רגוע, טיפה מלנכולי כמעט ללא חריגים שעובר לאורך הערב. המבחר של סטנדרט'ס ותערובת של פופ, ג'אז ובוסה נובה. לא רק קוקטייל ג'אז של של ערב רומנטי של יין ושושנים. היא ניגנה נט קינג קול, אוסקר פיטרסון, טום ווייטס, ג'ובים. ברט באכאראך.
בקול האלט הסקסי היא עושה דברים מדהימים, הניואנסים, הסאבטקסט, והיא מנגנת פסנתר זורם, מלודי. יודעת לסחוף את הריתם סקשן שלה. אבל כשהיא שרה טום ווייטס – התחושה היא שהיא מגיעה למקומות יותר מרתקים מאשר מוסיקה לערב של יין ושושנים. מצד שני, יש צד שני - קשה לדבר על שיאים בערב שלה. גם חלק מהלהיטים שלה שהקהל ציפה להם לא הגיעו. אין לה הביצועים ה"גדולים" שיחסירו פעימה, ואני אבין גם את מי שיגיד – שיעממה אותי, אבל מי שיגיד את זה כנראה לא ידע למה הוא בא. Diana Krall Live - At The Amphitheatre Ra'anana Israel
| ||||||||||||||||||||||||||||
 |
