מוסיקת עולם

הוא ישב שם במרכז הבמה, כולו בלבן, מנצח על המוסיקה שלו דרך צלילי ההקשה, מזמין אורחים – כלי נשיפה (אנשי "מארש דונדורמה") וזמרות. ינון מועלם הוא מסוג המוסיקאים היצירתיים שדי נדיר לפגוש במקומותינו, וכמה שזה יישמע אירוני - בגלל שהוא יוצר מוסיקה ים תיכונית אותנטית, אין לה כנראה סיכוי מול הגלים הגבוהים של המסחור.

ינון מועלם בצוותא תל-אביב. תשאלו אותו – ליבו עדיין  באיסטנבול. למוסיקה יש גבולות, והם אינם פוליטיים. על הבמה לא היו הנגנים הטורקיים שניגנו בדיסק האחרון שלו Breath, אבל הוא הזמין נגנים שמתקשרים איתו מתוך הדדיות יצירתית.

לפני שבע שנים החליט לקשור את גורלו האישי והאומנותי עם טורקיה. עכשיו הוא פה עם רעייתו הטורקיה דילק, שגם מצטרפת בשני שירים. המופע בצוותא הראה כי ההחלטה ליצור בטורקיה הייתה נכונה. מועלם הצליח לזקק את המוסיקה שלו באינטראקציה עם מוסיקאים טורקיים (נגן העוד יורדל טורקאן). תמצית מהמוסיקה הגיע לערב הזה – מאלבומיו הקודמים, מהאחרון – בו לראשונה הוא שר שירים, מה שהעניק לערב גוון יותר ישראלי יהודי.

את מה שמייחד את המוסיקה של ינון מועלם ניתן בהחלט להגדיר כקולאג' מהסוג שמוצא את דרכו אל נישת "מוסיקת עולם", גם כשהמושג הזה אינו נהיר לחלוטין. אבל אם מדברים על מוסיקת עולם כז'אנר של עירובים – מועלם מצליח לסנתז השפעות מהמסורת הטורקית, מהשירה העברית (יקינטון),מוסיקה סופית, כליזמר, לדינו, מוסיקה הודית (צלילי הטמפורה שיצאו מכלי חשמלי קטן), שירים חדשים בעברית – והכל נשמע אצלו מהודק ואחיד, גם כאשר הוא מוסיף כלי נשיפה מהסוג ה"בלקני" – ובערב הזה – נגני הנשיפה של "מארש דונדורמה".

השירה הווקאלית בלטה בערב הזה – שירתו התמה, טהורה ומתכוונת ב"תנשמי" אבל גם זמרת פיוטים מצוינת כהדס פל ששרה "יקינטון" בעיבוד מיוחד לסולו קלרניט וגם האקצנט של דילק רעייתו שהוסיף את הטאץ' האתני. בטח שמועלם היה יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה מאלבומיו הקודמים, מה שהיה מעשיר את הערב, אבל החדש חייב, ואני מאמין שהוא הכין הדרן או שניים שפוספסו בגלל הקהל שהסתפק במה ששמע. חבל.

אבל גם ככה – הקולאג'ים המוסיקליים היפים של ינון מועלם – ראוי שיתערו במחוזותינו, ולא רק בפסטיבל עוד, אלא על בסיס קבוע, לפני שטורקיה תעלה שוב על מפת השיקולים שלו.

רשימת הקטעים: ראסט, גמל כחול, ניקריז, יקינטון, תנשמי, מינור, The Tale, לבד, The Way It Is, אנא בחסדך, על מה ולמה, הבה נרגילה.

דירוג:

קישור וידיאו:

ינון מןעלם קטעים ממופע ההשקה של "תנשמי"

ינון מועלם שר "שתי נשמות תועות מהלכות באטמוספרה". ובהמשך "תנשמי תנשמי/ תקחי חזק אל הריאות/ הוא גדל שם בתוכך/ עושה שם נפלאות". כנראה, ארע משהו אישי מיוחד שינון מועלם בחר לכרוך נשמות תועות עם לידה, להעניק את התחושה המופלאה וגם ולכרוך בהיבט היסטוריוסופי וגם לשיר את זה בקולו - משימה שנגן כלי ההקשה הוא מתנסה בה לראשונה. את השיר מלווה צליל יפהפה של קוואל, חליל כרומטי המנוגן בארצות כטורקיה ואזרבייג'אן. י
ינון מועלם יוצא מצניעות, אינו מתיימר להיות "זמר" אלא לתת קולו ככלי שמעביר תחושה.

אני עוקב אחרי ינון מועלם זה כמה שנים. מוסיקאי מחונן שחי לא מעט שנים בטורקיה, ספג את תרבותה, אפילו התערה בה. איש הקשה, מוסיקאי ברמ"ח אבריו, יוצר אקלקטי בחיבור שבין מזרח למערב. בין מוטיבים טורקיים למוסיקה יהודית.

"תנשמי" הוא אלבם אישי יותר מקודמו Telveten שהציע שעטנז מרהיב של מרקמים מוסיקליים. כאן הרצון של ינון הוא לספר סיפור: הדיסק  מתייחס לחלק למסע המוסיקלי של חייו מאז עבר לטורקיה ב-2002 ועד חזרתו לארץ. האלבום לדבריו מייצג את שתי הנשמות שלו (ראו מעלה) ה"טורקית" ו"היהודית" והשינוי המשמעותי בחייו – הפיכתו לאיש משפחה שהכניס מימד חדש לחייו - יציאה מתוך עצמו אל היקר החדש בחייו. מצד שני, העובדה שחזר לישראל עם משפחתו הטורקית אומרת געגועים לנשמה האחרת – הטורקית.

אבל בסופו של דבר זוהי נשמה אחת, הנשמה שמייצרת מטעמים מלודיים קצביים מתוקים ומלהיבים כמו Abu – כולל אלתור לעוד ולקוואל, קונטרה יפת צליל לכל מה שאנחנו קוראים כאן  בטעות "מוסיקה מזרחית". זוהי המוסיקה המזרחית הלא ממוסחרת שהייתה צריכה לשלוט במחוזותינו.

אין ספק: לאותנטיות של האלבום החדש מוסיפים הצלילים שמפיקים הנגנים הטורקיים שמועלם בחר לדיסק, שמצליחים לחבור לצליל המערבי ברגישות מופלאה ולהעניק את הטאץ' שלהם.. הקטע "בדידות" (Lonely) הוא יצירה בזעיר אנפין שמגלמת בתוכה את שתי הנשמות של מועלם.

קולו נקי יותר, מעודן יותר ב"אנא חסדך" – שבו משתלבת דילק רעייתו (הטורקיה במוצאה), הטון הרך, התמים-ראשוני בשירתו מגיע גם ב"על מה ולמה" – מנגינה במקצב מעין אפרו קריבי, טקסט שנכתב בהשפעת "האדם מחפש משמעות" של הפסיכיאטר וניצול השואה, ויקטור פרנקל, שציטט מניטשה - טקסט שמנסה לגעת בתובנה משמעות הקיום  "כל אחד בחייו צריך איזה למה כדי לשאת את כל האיך"...

ינון מועלם מנסה לחבור למוסיקה הינדית בקטע וירטואוזי של עם  הכנר הצועני Serdar Pazarcioglu.  "על ההר"  - מלודיה מקסימה מעוטרת בקולות אווירה שמוסיפים לתוגתו.  

"ראסט" שהולחן עבור בנו ג'אן ראסט מופיע בשתי גרסאות – קטע מלודי פיוטי מלא נשמה וכוונה באינטראקציה של הקוואל וכלי ההקשה. זה הקטע שהולחן בטרם היוולדו. "ראסט קטן" שמסיים את האלבום כבר נשמע בכיו של הרך הנולד – הפעם בליווי צליל קלימבה.

נשמותיו התועות של מועלם ממשיכות במסעו המוסיקלי באוריינטציה יותר אישית מהאלבום הקודם – כולל שירתו הווקאלית -  ועדיין שוזר בצורה מרתקת את הגוונים המלודיים והקצביים המרכיבים עולמו המוסיקלי.

הנגנים: 

ינון מועלם -Yinon Mualem

סינאן ג'ם אראולו-sinan cem eroğlu
ג'נק ארדואן- cenk erdoğan

סומרו אאיריורויין- sumru ağıryuruyen

וינסנט קופרי- vincant Couprie

סרדר פאזארג'יאולו- serdar pazarcıoğlu 

האקאן גורבוז - hakan gürbüz

אלפר קיליץ- alper kılıç

סלים קויטאק - selim koytak

דילק מועלם - dilek muallem

ג'מיל טטליפינאר- cemil tatlıpınar

דירוג:

סטינג מצטרף לנ'דור הסנגלי בקטע השישי "אל תלכי", קטע איטי יחסי לקטעי האחרים, שמאפיין את ההתקרבות הכי מחניפה של הזמר האפריקאי לפופ המערבי. נ'דור אוהב דואטים - הלהיט SEVEN SECONDS עם ננה שרי,  הוא מוסיקאי פתוח, לוקח מהפופ ומהטריפ הופ וגם מקשט בניחוח ערבי את מה שמתאים למלודיות ולמיקצבים שלו. סטינג הוא אורח אחד. פיטר גבריאל עושה איתו את "החלום", וזה יפהפה. ווייקליף ג'ין מצטרף ל - How Come? אלבום עשיר, מענג מכל בחינה, מלודיה, עיבוד. מרשים. מתאים לכל אוזן.

דירוג:

צ'יאוניסו Chiwoniso Maraire – היא האישה המזמרת האמיצה של זימבבואה.זמרת שמייצגת של האיש ברחוב, תומכת נאמנה של זכויות האדם וצדק חברתי וכלכלית, על רקע הבעיות שפקדו את המדינה. ב-  Rebel Woman, האלבום הראשון שלה מזה עשר שנים –  מציעה הזמרת מאבק לצד תקווה. הצלילים הם צליל המסורת האפריקניים של המדינה, אבל Chiwoniso  היא כבר ילדת הגלובליזציה התרבותית, ושיריה משקפים השפעות רב תרבותיות. אביה Dumisani Maraire, מוסיקאי לקח המשפחה לארה"ב בתחילת השבעים. נגן mbira שקיבל תואר באתנו מוסיקולוגיה באוניברסיטה של וושינגטון בסיאטל. Chiwoniso נולדה בוושינגטון ב-1976. גדלה על המוסיקה של ארצה, אבל ספגה סול וריתם נ' בלוז מג'יימס בראון דרך מיייקל ג'קסון אריתה פרנקלין וגם רולינג סטונס באך ומוצארט. 

האלבום החדש הוא בפירוש אפריקה, בהפקה עכשווית. Rebel Woman נשען על שיר העוסק במאבק האישה על עצמאותה ב – זימבבואה, ארץ שבה החוקים הופכים אותה לנחותה.

הצלילים הם כשלעצמם – הם תמצית המוטו של השתחררות של האישה האפריקנית מכבליה – מודרניים ועם זאת אותנטיים בנשמתם. מוטיבים אפריקנים, אבל גם גרובים מערביים.

קולה העוצמתי של משתלב נפלא בהפקה המהודקת של Keith Farquharson. בין הנגנים המצוינים שהשתתפו באלבום - קשת רחבה שכוללת גם נגנים של חברת המוסיקה Cumbancha, וביניהם רוני עברין הישראלי מהפרויקט של עידן רייכל שהשתלב בין נגנים מרחבי אפריקה ומהעולם הגדול. צ'יאוניסו עוברת בקלות משפת זימבבואה – Shona של שבטי הבנטו לאנגלית בשירים העוסקים בכוחם המרפא של בני הדור הותיק (Vanorapa), מזדהים עם האנשים העמלים (Matsotsi)  וביופיים של האזוריים ההררים בבחינת – תבנית נוף מולדתם. (Gomo).

דירוג:

זמן אפריקה הגיע, שרה שקירה עם פרשליגראונד. השיר המקפיץ נקרא Waka Waka. מוסיקה הולכת עם כדורגל? בלי בעיות. האוסף הזה שמתחבר עם "זמן אפריקה" כמעט מכל בחינה - מבליט גם את המקצבים והקולות, עוטף באווירה קוסמופוליטית מלהיבה.

12 שירים חדשים לכבוד המונדיאל, אלה ההמנונים של האלבום הרשמי שהופק לאליפות העולם בכדורגל. לא מהסוג הפופ השקוף והממוסחר. בנוסף לשאקירה תקבלו  Nneka במשהו מלהיב – Viva Africa.
וגם: ר. קלי (R. Kelly) מלווה ע"י מקהלה רובע סואטו ביוהנסבורג ב"סימן של ניצחון" בשיר סול גוספל מרטיט, כוכב הריתם נ' בלוז ג'ון לגנד הצטרף לאנג'ליק קידג'ו מבנין (לשעבר דהומיי) למה שנשמע ההמנון החדש של אפריקה – Move On Up – כיסוי לשיר של קרטיס מייפילד בסגנון סול אפרו גוספל. מתיסיהו תרם את One Day, להיטו הגדול, פיטבול יוציא לרחבת הריקודים בקצב יפהפה בשיר "גיים און".
אבל פסגת האוסף – Kenako שנכתב ע"י המורה והיוצר J Pre – מבוצע בגרסה אפרו-היפ הופית-פאנקית סוחפת ע"י ג'יי פרה עצמו, וייקלף, ג'זמין סוליבאן וב. הווארד. ג'ודי ביילי משגרת עוד המנון קוסמופוליטי עתיר קצב וקולות – "רוח החופש". רוב השירים כאן משיבים רוח חזקה המנשבת בין תרבויות, רוח מוסיקת העולם נכון להיום.


1. Sign Of A Victory – R. Kelly featuring Soweto Spiritual Singers
2. Waka Waka (This Time For Africa) – Shakira feat Freshlyground
3. Viva Africa – Nneka
4. One Day – Matisyahu feat Nameless
5. Shosholoza 2010 – Ternielle Nelson, Jason Harman, UJU, Louise Carver, Aya & Deep Level
6. Ke Nako – J Pre, Wyclef Jean, Jazmine Sullivan, and B. Howard
7. Move On Up – Angélique Kidjo and John Legend
8. Spirit Of Freedom – Judy Bailey featuring Uju
9. Game On – Pitbull, TKZee and Dario G
10. Maware Maware – Misia Feat. M2j + Francis Jocky
12. Hope – Siphiwo Featuring A Message Of Hope From Nelson Mandela

בתמונות מלמעלה: סואטו סינגרס, נקה, מתיסיהו, אנג'ליקה קידג'ו

דירוג:

לרכישה:

Razia Said שמה. ממדגסקר. המוסיקה שלה היא כמו אבן יקרה נדירה. חוזרת לשורשים של המוסיקה המאלאגסית, שמייצגת את מדגסקר. רזיה היא זמרת העולם. חיה חיי נוודות, מסובבת גלובוס. איפה לא הייתה. משך השנים ניסתה גם שנסונים צרפתיים, רוק וריתם נ' בלוז. כאן היא חוזרת לחלוטין לאדמה שלה. ליבה ונשמתה נשארו נטועים במדגסקר, במוסיקה הזו, שהיא גדלה עליה בצפון מדגסקר, שיש בה משהו אפריקאי מובהק. קול נפלא, ובעיקר אווירה שמחבקת.
המנגינות נגישות, פריכות התזמורים עשירים, הצלילים ארוגים היטב, שכבות של מקצבים מבלי שזה יישמע מורכב-עמוס מדי. זה מסוג האלבומים שאינך חייב להבין שפה. אתה מתאהב במצלול, מקצב של השפה. למעשה, רק שיר אחד באלבום הוא באנגלית – Slash and Burn, נשמע הפחות אותנטי... רזיה עוסקת לא מעט בנושאים סביבתיים (הצלת היערות של מדגסקר). אבל גם אם המסרים לא יצליחו לשנות, נדמה שהמוסיקה הזו לבטח תחלחל בכל מקום, בצליל האותנטי, הרענן שלה. נשביתי בקסם.

1. Babonao
2. Omama
3. Yoyoyo
4. Salamalama Aby
5. Ny Alantsika
6. Slash and Burn
7. Tsy Tara
8. Lalike
9. Tiako Ro
10. Mifohaza

דירוג: