מוסיקה לטינית / קובנית /ברזילאית

האיש מאחורי "דפדרו" הוא jairo Zavala. היוצר והגיטריסט מוכר מאוד בספרד ככותב, כמי שהוא בשורה ארוכה של להקות כולל קלקסיקו שהופיעה אצלנו. Depedro היא יצירתו המוסיקלית האישית המשמעותית הראשונה, שירים שונים המשרטטים קשת של סיפורים ותחושות בשלל צבעים מוסיקליים מספרדי מסורתי, אפרו ביט, ג'אז ועד פופ ופלמנקו בספרדית ובאנגלית.
אין ספק שהצליל כאן הוא הדבר הכי קרוב לקלקסיקו, כמו השיר הפותח - Como El Viento בתזמור העשיר ובצליל הנשיפה ברוח הלטינית שנושבת בין טקסס למקסיקו. הקשבתי פעמיים ושלוש ל – Equivocado, בלדת פופ עוצמתית בעיבוד יפהפה לגיטרות. זאוואלה מציג מגוון סגנונות – בלוז ב - Que Puede Hacer Por Ti, רוק לטיני – Comanche. וגם קאבר לשיר העם המוכר La Llorona המוכר כ"לה יורונה" – "האישה הבוכייה" (רוחה של האישה שמתאבלת על ילדיה שנספו בטביעה אבל שאפילו השטן אינו יכול לו) שזאוואלה שר ברגש בליווי גיטרות אחדות. מי שאוהב את קלקסיקו חייב להגיע לזאוואלה.

1 Como El Viento 
2 Don’t Leave Me Now 
3 La Memoria
4 Two Parts In One 
5 Llorona
6 Te Sigo Soñando
7 Comanche
8 Qué Puedo Hacer Por Ti?
9 Equivocado 
10 Tomorrow 
11 Miguelito

דירוג:

Bom Tempo בפורטוגזית = זמנים טובים. סרג'יו מנדז, המלחין, המפיק והפסנתרן הוותיק (אוסף תקליטים שלו מאז "ברזיל 66") מכוון את המוסיקה לימי הקיץ – זמנים טובים לסיבה-טובה-למסיבה. והאלבום הזה הוא בהחלט סיבה, למעשה – מסיבה ברזילאית מובהקת – במקצבים, בתזמורים, בשירה.
כדאי להזכיר שמנדז הוא אחד המוסיקאים האמביציוזיים בתעשייה. לאלבומיו הקודם Encanto ו – Timeless בחר מנדז שורה של כוכבים מהבלאק אייד פיז, ג'אסטין טימברלייק, אריקה באדו, ג'יל סקוט. אלא שהפעם הוא הוריד את רמת האמביציוזיות המוסיקלית כדי לשחזר פורמולה ברזילאית שאין בה סיכונים – שירים ברזילאים מוכרים ופחות בתערובת של בוסה נובה, ג'אז סמבה, קורטוב של היפ הופ, קולות הרמוניים, מפלי צלילים מהקלידים, ציטוטים וסימפולים.
אלבום תפור לחופשות חופים שטופי שמש טרופית, מכיל שירים וציטוטים של מיטב המלחינים הבזילאים אנטוניו קרלוס ג'ובים, ג'ילברטו ג'יל, ג'ואאו דונטו וגם סטיווי וונדר, כולם מכוונים לדאנס פלור בשיתופי פעולה עם מבצעים מהשורה הרשונה – נאיינה הולי, קרלינוס בראון, סאו ג'ורג', קטי המפטון, מילטון נסימנטו ועוד. התוצאה היא נטולת ויכוחים - ישירה-עשירה-מלהיבה, תערובת של אלקטרוני, אקוסטי, גרובי, עדכני בצד ההפקתי. וכאמור, סיבה לחאפלה ברזילאית.


1. Emorio with Nayanna Holley and Carlinhos Brownil
2. Maracatu Atomico with Seu Jorge
3. You and I with Nayanna and Carlinhos
4. Ye-Me-Le (with Gracinha Leporace, and incidental music of Taj Mahal by Jorge Ben
5. Magalenha with Carlinhos
6. Orpheus -Quiet Carnaval-
7. Pais Tropical
8. Maracatu -Nation of Love- with Gracinha and Seu
9. The Real Thing with Katie Hampton
10. Caminhos Cruzados with Gracinha
11. Caxanga with Milton Nascimento
12. So Tinha de Ser Com Voce with

דירוג:

לרכישה:

היא ילידת סאו פאולו, ברזיל, לימודים בברקלי בוסטון, ההמשך – סצנת הג'אז של ניו-יורק, בשנים האחרונות – בחוף המערבי, לוס אנג'לס, שם היא משתפת פעולה עם בעלה המוסיקאי והבסיסט לארי קליין, הלשעבר של ג'וני מיטשל. זמרת ששפת האם והחיים העכשוויים מנסים לחיות בשלום וגם להיזון זה מזה. הסגנון? פופ ג'אז Smooth איכותי בעיבודים מאופקים. לוסיאנה בחרה לפתוח בשיר שמגלם את השניות הזו – Adeus America & Eu Quero Um Samba, גם השיר השני בדיסק Fire & Wood - פופ פאנקי קצבי מתייחס לימי סאו פאולו, הפעם לוסיאינה היא כבר זמרת אמריקנית לכל דבר, עוסקת בעברה בפרספקטיבה. כנ"ל השיר השלישי Our Gilded Home, בעל הגוון פולק מתייחס לעזיבת המולדת. וב – Circus Life היא חוזרת לסמבה בעיבוד ג'אזי לקלידים. גם Chuva מציג את שתי הפנים שלה עם דגש על המוסיקה הברזילאית. מיוחד הסיום – Amulet, לפי פול סיימון, קול וצליל הגיטרה של Larry Koonse. קולה החם, האינטימי המיוחד של הג'אזי (קליין) הם שנותנים ללוסיאנה סוזה את הצבע הייחודי לה.

דירוג:

סרג'יו מנדז מזוהה כקלות הנסבלת של האיזי ליסנינג הברזילאי. משהו שיכול בהחלט לקבל תווית של מוסיקת מעליות באיכות, עם פזילות יפות לג'אז מינסטרים. פסנתר, כינורות, קולות נשיים. משקל קל עד קליל, ועל המיומנות של סרג'יו מנדז מברזיל 66 עד ברזיל 99' ועד Timeless של שנות ה-2000, האלבום ששילב היפ הופ ומוזיקה ברזילאית והיווה ניסיון מופגן לשיקום-עידכון הקריירה שלו, לא עוד הסמבה-בוסה הנעימות-פריכות אלא סופט סמבה עם ראפ, סול, לטיני, קאריבי ופופ.
כמתזמר אי אפשר נדמה לי לערער. בזכות המיומנות הזו הוא נחשב אחד ממוכרי התקליטים הגדולים של ברזיל. מנדז הוא לא איש סמבה. הוא פסנתרן (קלאסי), מלחין ומתזמר יותר ברוח הבוסה נובה הנוגעת בג'אז. פופ, בוסה, סמבה, פופ.
עכשיו אחרי 35 אלבומים הוא מכין לאלבום חדש Boom Tempo עם גרסה לקלאסיקה Magalenha, שהוקלטה כמחווה למונדיאל הקרוב בדרום אפריקה (ובהתאם שולבו מילים בשפת הזולו מפגישה את מנדס עם קרלינוס בראון שכתב את השיר. המוסיקה? –. שישו ושמחו בקרנבל בריו. אפרו סמבה שרובה קצב ומיעוטה מנגינה. דאנס תזזיתי שייקח לא רק לרחבות, למגרשי הכדורגל ולרחובות אלא גם לחופים שטופי שמש של הקיץ הממשמש ובא. גרסת האלבום כוללת בסיום את שאגת ה"גול". גרסת הרמיקס קצרה יותר – ללא כדורגל.  

דירוג:

קרלוס אלברטו גרסיה מורנו, או בשתי מילים - צ'ארלי גרסיה. לראשונה -  מגיע לכאן. זה אומר: כל מי יש לו קשר לארגנטינה - לא יחמיץ. אני קורא את הביוגרפיה שלו. היא מרתקת. רוקר בן 59 נונקונפורמיסט. הרחיב את גבולות המוסיקה הלטינית אל מרחבי הפופ והרוק האמריקנים. זמר של המנונים ואצטדיונים., הקים שורה של להקות רוק בהן השתתף בשבעים לפני שפנה לקריירה עצמאית. הבולטת Serú Girán בין 1978 ל-1982, מלהקות המפתח ברוק הארגנטינאי החדש. הלהקה הקליטה כאשר ארגנטינה הייתה תחת הדיקטטורה של החונטה הצבאית, הצפינה בשיריה מסרים נגד השלטון . נתונים שהיו לטובתו כשארגנטינה יצאה לחופש.
קריירת הסולו של גרסיה מתחילה איפשהו בסביבות 1982, כשהוא מתבקש לכתוב פסקול לסרט Pubis Angelical. של הבמאי ראול דה לה טורה. הוא מקליט במקביל כמה שירים אישיים. האלבומים שהוציא בין השנים 1984 ו-1990 נחשבים למגובשים והיצירתיים ביותר שלו. הם גם ביססו את מעמדו כדמות הדומיננטית ביותר ברוק הארגנטיאני, וכמוביל דעת קהל. גרסיה התאפיין תמיד באמירותיו החדות מאוד בענייני פוליטיקה וחברה. הוא צבר מעריצים רבים בכל דרום אמריקה, והופיע בארצות הברית ובאירופה. מצד שני - נחשפה אישיותו הפרולבלמטית, כאשר מול קהל עוין הפשיל את מכנסיו. זה היה האקורד הראשון בשרשרת מעשים שהפכו את גרסיה לדמות שנויה במחלוקת, חשופת תקשורת וברוב הפעמים לא בזכות המוסיקה. בשנות ה- 90 התברר שהוא משתמש בסמים קשים, נכנס כמה פעמים למוסדות גמילה, התעמת עם עיתונאים, פוצץ הופעות, וחייו האישיים היו מלווים בשערוריות אינסופיות. כשנעצר בחדרו במלון בעיר מנדוסה, הוא קפץ מהקומה השישית אל תוך בריכת המלון, כיוון שהשוטרים לא אפשרו לו לצאת מהחדר, ויצא ללא פגע.
המוסיקה של גרסיה אינה אחידה. היו שנים שערבב רוק, גראנג' ואמביינס, אימץ גרסיה הופעה חזותית פרובוקטיבית, נהג להופיע צבוע בצבעים מתכתיים, צבע את שיערו בצבעים שונים, והמציא לוגו עם ראשי התיבות של אחד האלבומים מאותה תקופה "סיי נו מור" (Say no more), שמזכיר את הסמלים הנאציים – הגם שמעולם לא התבטא בצורה אנטישמית, והיה באופן עקבי לצד החלשים והנרדפים.
בשנת 2002 הוציא גרסיה את האלבום "אינפלואנסיה" (Influencia), 7 שירים חדשים, ו-6 גרסאות לשירים ישנים שלו. "אינפואנסיה" היה סימן החיים המוזיקלי הראשון של גרסיה אחרי 4 שנים של יובש אמנותי ושערוריות אישיות. למרות שרק מחצית מהשירים היו חדשים, גרסיה הוכיח שעדיין מסוגל לכתוב ולהלחין, למרות מצבו הנפשי הבלתי יציב. שנה אחר כך יצא האלבום נוסף, "רוק אנד רול שו" ("רוק אנד רול ואני"), שביסס את חזרתו שללסגנון הרוק של שנות ה-80 אך עם צליל מעודכן לשנות ה-2000. את אלבומו האחרון, "קיל חיל" (Kill Gil), הפיץ גרסיה בשנת 2007 באופן מחתרתי. שיריו התפרסמו באינטרנט באתרים לא חוקיים להורדת שירים, ותוך ימים ספורים הופץ בכל רחבי ארגנטינה ומחוצה לה.
צארלי גרסיה מגיע לראשונה לישראל להופעה אחת בלבד באמפיתיאטרון של קיסריה ביום רביעי – 12.5.

קישור וידיאו:

צ'ארלי גרסיה מגיע

רבים מהשירים היפים של ברזיל אכן מגיעים מבתי הקפה. לכל משורר ומוסיקאי יש בית הקפה שלו. בהקדמה לדיסק עולים שמותיהם של אנטוניו קרלוס ג'ובים Antônio Carlos Jobim ווינשיוס דה מוראס Vinicius de Moraes שישבו על קפה בחוף איפנמה בשנות השישים והתבוננו בנערה היפה שחלפה על פניהם, Helô Pinheiro, שמה, היא שהייתה ההשראה ל"הנערה מאיפנמה", להיט הבוסה הנצחי. שיר שנולד בבית קפה, ושימש מן הסתם השראה לאינספור יוצרים בברזיל.
פוטומיו מגישים אוסף מארץ הקפה בסדרת הקפה של מוסיקת העולם, תמהיל של סמבה-בוסה נובה-ג'אז ברזילאי מאת הכישרונות החדשים-עולים של ברזיל.
לא כולם חדשים. דז'אבן Djavan כבר נמנה על האגדות של המוסיקה הברזילאית. אבל כדאי להכיר את זמרת הג'אז רוזה פאזוס Rosa Passos בשיר Pequena Musica Noturna ("מוסיקה של ערב קצר"), היוצר Márcio Faraco שחי בפריז ב - Na Casa Do Seu Humberto ("בביתו של מר אומברטו") זמרת הסמבה תרזה כריסטינה Teresa Cristina, זמרת הבוסה העכשווית קטיה ב. Katia B והזמרת הנפלאה Ceumar בשיר Felize e Triste ("שמח ועצוב") וגם הפנים הפחות מוכרות של טוקו Toco, המתגורר באיטליה בשיר Outro Lugar ("מקום אחר"), המוסיקאים והזמרים שמגיעים מסלבדור Alexandre Leão ו - Carlinhos Cor Das Aguas ,זמרת הבוסה מרישיה סלומון Marcia Salomon מהפנים החדשות הבולטות במוסיקה הברזילאית בשיר "כשהקרנבל מגיע" Quando o Carnaval Chegar. וגם הלהקה המצוינת Arranco de Varsovia בשיר Forca da Imaginacao ("כוח הדמיון") והדואט לסיום - Pra Que Pedir Perdao ("למה לבקש סליחה") של אנה קוסטה ואוסבלדו קוואלו.
אוסף ברזילאי כמו שכולם אוהבים – אקוסטי, מלודי, תערובת מחניפה של בוסה וסמבה אמצע הדרך עם נגיעות ג'אז. רוך ועדינות. 12 שירים ב-41 דקות, שעושים חשק לעוד 12.


1. Embola a Bola (Carerete)- Djavan
2. Na Casa Do Seu Humberto - Marcio Faraco
3. Para Nao Contrariar Voce - Teresa Cristina and Grupo Semente
4. Tempo Interno - Carlinhos Cor Das Aguas
5. Feliz e Triste - Ceumar
6. Outro Lugar - Toco
7. Viajei - Katia B
8. Pequena Musica Noturna - Rosa Passos
9. Vumbora Amar - Alexandre Leao
10. Quando o Carnaval Chegar - Marcia Salomon
11. Forca da Imaginacao - Arranco de Varsovia
12. Pra Que Pedir Perdao - Ana Costa with Oswaldo Cavalo

בתמונות מלמעלה : Djavan, Ceumar, Marcio Faraco, Rosa Passos, Arranco de Varsovia

דירוג: