| עמוד הבית | אודות | חדשות | הופעות | קישורים | טעם אישי | חשיפת אמנים | דף אמן | פרסם אצלנו | צור קשר |
|
| קטגוריות |
|
|
|
סינגלים חדשים
אתי אנקרי מארחת את אהוד בנאי , קראת לי אסתר ( מילים ולחן: אתי אנקרי, ספטמבר 2010) |
||||||||||||||||||||||
;) ;) ;) | תמיד תהיתי מה מסתתר מאחורי המילים: "קראת לי אסתר ועיניך דממה שנינו למדנו באותה שממה". מי-מה-מו. למדנו באותה שממה? מישהו הציע לי: אל תחקור את הכותב או את הכותבת. תפרשן בעצמך. אז ישבתי מול הטקסט, ובהלך פרשנותי נתקלתי באלוהים ועוד הבנתי פחות. ומה פשר הבקשה לשיר לילדים ("תשירי לילדים לפני שהם נוגעים לפני שהם הולכים") לא צלצלתי לאתי אנקרי לתחקר כדי להתחבר. הטון שלה חיבר. ואז, יום אחד, סיפרו לי שאנקרי סיפרה, שיום אחד פגשה ברחוב חבר מהעבר שהתדרדר לסמים, שביקש ממנה: "תשירי לילדים, לפני שהם עפים, לפני שהם נוגעים". הוא הבטיח לה – אלהים איתך. אני פה נרדם אותי הוא שכח. הבקשה הזו הפכה לשורה בשיר. עכשיו מגיע דואט לבקשה. אהוד בנאי נושא הבקשה. ושניהם מתעלים לרגע של אמת, עד שנדמה לי ששתי נשמות חברו להן יחדיו. בארץ אוכלת יושביה, במקום שהציניות חוגגת, תן לרגש ללכת לפניך וכשהוא נישא ע"י נשמות מזמרות – יגיע למקומות הנכונים. האם יתקן משהו? אולי. בין כסה לעשור ראוי שהשיר יושר בדואט הזה, שיתרחש באמפי שוני בליל 15 בספטמבר תחת כיפת השמים – מה שאולי מבטיח עוד כמה דקות של התעלות. קראת לי אסתר/ כשרציתי לשכוח/ וגיליתי שמחה /במקום שרציתי לברוח /קראת לי אסתר /ועיניך דממה / שנינו למדנו / באותה שממה
| |||||||||||||||||||||
רונן כוכבי , Time To Go On (מילים ולחן: רונן כוכבי, ספטמבר 2010) |
|||||||||||||||||||
;) ;) |
זה השיר המסיים את Brixton Bootleg אלבום הבכורה של רונן כוכבי. בחרתי בו אחרי ששמעתי 10 שירים קודרים מושרים בטון עגמומי, אקורדים פשוטים, פולק רוק אישי בסיסי. שירים שמנסים להעביר עומק צערו של אדם שדברים אינם מסתדרים לו. אלבום על סופם של יחסים, על החמצה, על כאב, על ניסיון להציל את עצמך מעצמך. It's Time To Move On I'm Saying Goodbuy With a Tear In My Eye I'm Wishing You The Best And I Know I'ii See You Again Sometime I'm Setting You Free Because I Love You And I Care For You
| ||||||||||||||||||
אלעד טרבלסי הדר עוזרי, דרך הזמן (מילים ולחן :אלעד טרבלסי עיבוד והפקה מוסיקלית: נדב ביטון, ספטמבר 2010) |
|||||||||||||||||||
;) ;) | אוהבים אצלנו לקחת את האהבה המאכזבת לטון של דכדוך. המילים – כל הקלישאות: אלעד טרבלסי לא יכנס לרשימת המועמדים לתמלילן השנה. מצד שני: לא חייבים להרים רף גבוה כשמדובר בדואט הוא-והיא שגרתי. מה שהיא לוחשת, איך חיבקה, מה הבטיח לה, ואם אפשר להחזיר את הזמן. המוסיקה בלדה מלו-מלנכולית, עיבוד אקוסטי גיטרה-פסנתר-מיתרים, מתחילים נמוך, מעבר שמכניס למהלך טיפה יותר דרמטי. פעם קראו לזה Slow. דואט מעודן, בעיקר בזכות קולה המלטף של הדר עוזרי, טיפוס מבוקר בסולם הרגש, יש יותר מסיבה מרגשת להקשבה. קחי ת'זמן,את לבד אין לאן לרוץ הפעם להחזיר את מה שחסר לך את לוחשת לי בלילה מנסה להמשיך בלי לחשוב עליך עוד מנסה להתעורר רק חולמת וזו את שנגעת איך חיבקת אותי בלילה זה אני שמביט בך מסתכל ולא מוצא ת'דרך זה אתה שמרגיש ולא נותן לי להמשיך ת'דרך רק עוצר אותי עוצר אותי בלי לנשום אוויר הבטחת לי שתיצור מגדלור ואם צריך אז אם צריך אז חומת מגן סביב אהבתנו איפה אתה עכשיו מניחה שהרמת ידיים זה לא יקרה לי פעמיים והלילה איתך והשמש עוד לא באה מנסה להחזיר את הזמן לא מקשיב לשום דבר שנשמע קצת הגיוני לי לא אבין לעולם איך הלכת את הדרך אם תרצי אני אוהב אותך אם תרצה אני אוהב אותך וזו את שנגעת איך השארת אותי הלילה זה אני שמביט בך מסתכל ולא מוצא זה אתה שמחזיק ולא נותן לי להמשיך ת'דרך רק עוצר אותי עוצר אותי בלי לנשום אוויר
| ||||||||||||||||||
יסמין לוי, Me Voy (מילים ולחן: יסמין לוי עיבוד והפקה: קיפר, אוגוסט 2010) |
|||||||||||||||||||
;) ;) ;) | קורעת את הלב והנשמה. והפעם: גרסה חדשה ל – Me Voy, "אני הולך". למטה הבאתי את הגרסה העברית. אבל ליסמין לוי אסור להקשיב בעברית, למעשה בשום שפה פרט לשפת השירה שלה, שהיא הרבה מעבר לשפה. היא תעצומות הנפש, היא הערגה והתחינה והמיית הלב ביחד. היא לפעמים נושאת עליה את צער העולם. שיר אהבה הורגת. נשמה מדממת. המפיק הוא קיפר, מי שהפיק לסטינג את Brand New Day . גרסה אקוסטית, נגיעות פלמנקו, דודוק ארמני. עיבוד שמפנה לקול וההבעה הנדירים את הדרך לנסוק לשמיים, לגעת בקדוש. אני מתרגש ממנה כל פעם מחדש. Quiero olvidar el aroma de tu cuerpo quiero olvidar el sabor de tus labios quiero tener por una vez una vida feliz por eso… me voy… Gracias por todo lo que me diste gracias por amarme pero no tengo illusion que tu eres mi Linda flor por eso… me voy… Dime, que lo que tienes que yo no puedo olvidarte mira, mirame mi nina mira que mi אני רוצה לשכוח את ריח גופך אני רוצה לשכוח את טעם שפתייך אני רוצה ולו פעם אחת להיות מאושר בחיי ולכן... אני הולך... תודה לך על כל אשר נתת תודה לך על אהבתך אותי אך לא אוליך עצמי שולל כי את הפרח היפה שלי ולכן... אני הולך... אמרי נא לי, מה זה יש בך אשר לא נותן לי לשכוח ראי, ראי ילדתי את נשמתי המדממת Yasmin Levi - Me Voy
| ||||||||||||||||||
שרון דדוש , הד קולך ( מילים ולחן: אופיר כהן עיבוד והפקה מוסיקלית – רן אביב, אוגוסט 2010) |
||||||||||||||||||||||
;) ;) | עוד ממרח על אהבה. נשמה טהורה, הד קולך בחשכה, יום חדש בחלונך, קולי נבלע בדממה. תלאות היום. הד קולו. הלב שפועל בעוצמה. אופיר כהן חיפש קומבינה להתקין שיר ממילים שנורא רוצות להביע סיפור אהבה. יצא מתכון אינסטנט. אותך אני אוהבת/ גם אם לפעמים נדמה שאין סימן לרגש לך אני כותבת, את כל שירי הנשמה הטהורה /אותי קבלת צעירה, הן מאז אהבתי לך שמורה/ הד קולך בחשכה, שוב גורם לשתי רגלי לנוע אל ביתך יום חדש בחלונך, עוד מחמם אותנו ושומר אלינו ומזכיר לך, אני שלך איתך אני חומקת, מכל תלאות היום המטורף, אל השפיות שבנו ואם אני שותקת, זה לא לשווא קולי נבלע כאן בדממה פשוט רוצה רק שתשמע, איך איתך ליבי פועם לו בעוצמה
| |||||||||||||||||||||
קובי פרץ , ילדתי (מילים ולחן: דוד אהרון עיבוד והפקה מוסקילת: שי ראובני, אוגוסט 2010) |
||||||||||||||||||||||
;) | "ילדתי נשמתי/ אל תוותרי עלי הלילה/ מה איתי נשמתי/ תני לי אהבה" איזה סוג כפיים נתאים לשיר הזה? דודו אהרון את שי ראובני הם ראשי אגפים בבית החרושת ללהיטי אינסטנט. את הכפיים כבר מקבלים בתוך השיר. מגיע קומפלט. עזבו אתכם "ים תיכוני". תן לתזמור החפלאי לרוץ לפניך. ילדתו (יענו, בת כמה?) היא הנשמה שלו, היא מטריפה אותו, כולו נרגש, רק שלא תוותר עליו הלילה. זהו. זה כל השיר. זה נכון, אבל ארשה לי לומר ככה על בהונות: גם את האינסטנט הזה פרץ שר כמו מכונה, כאילו נשמתו פרחה לה, מסלסל אותה אל היכלי הכלולות כאילו דרכו סלולה לשם מראש. קובי, איפה הנשמה שלך?
| |||||||||||||||||||||
כנסיית השכל , מים שקטים חלק א' (מילים: רן אלמליח לחן: יורם חזן , אוגוסט 2010) |
|||||||||||||||||||
;) ;) | מה שהיה ומה שעכשיו: מה קורה לאנשים שפעם חיו ללא מודעות לעצמם, לבעיות הנפש שלהם ("כשהגיטרות ניגנו חזק ידענו לצחוק") ועכשיו "פוחדים לחיות", נותרו רק רסיסים של אהבה ושקט שלפני הסערה ומה שנראה שקט עלול לפגוע לעומק ("עכשיו זה מים שקטים") היבט פסיכולוגיסטי פשטני על החיים, שחור-לבן. כשהיינו צעירים היה טוב. היום לחוץ. שיר טיפוסי של הכנסייה לקראת האלבום החדש, "שורות של אנשים". חזן בסגנונו - תמיד רגשני, לעיתים רגשני מדי, אבל לעולם לא מתקתק. המבע שלו יכול להטעין שיר גם אם הטקסט שולי. גם כאן - לא נותן לנוסטלגיה להשתלט. תזמור גיטרות קלידים רב שכבתי שמתחבר ל"הו הו הו הו" הזעקתי של הזמר. יש כאן סערת נפש, קמב מטעין בדרמה, הגם שמוסיקלית אני מצפה מהכנסייה למים שיחלחלו עמוק יותר. יותר חידוש, פחות מלודרמה. זוכרת לפני שפחדנו לחיות הגיטרות ניגנו חזק ידענו לצחוק עכשיו זה מים שקטים רסיסים של אהבה הדלקנו נרות לכבות את החושך דיברנו מעט לגרש את הרעש רצינו הרבה להיות חופשיים עכשיו זה מים שקטים "זוכרת לפני שפחדנו לחיות הגיטרות ניגנו חזק ידענו לצחוק עכשיו זה מים שקטים רסיסים של אהבה" עיבוד: כנסיית השכל, ירון כהן, משה בעבור. הפקה מוסיקלית: דניאל זייבלט, ירון כהם, משה בעבור
| ||||||||||||||||||
יהודית רביץ ויעקב רביץ , תפוח חינני (מילים משה דור לחן יוסף הדר, אוגוסט 2010) |
|||||||||||||||||||
;) ;) | מי שחבר בחוגים לשירה בציבור וגילו ארבעים פלוס מוזמן לרענן את הרפרטואר בגרסאות אקוסטיות חדשות, שרוח החדש לאו-דווקא מנשבת מהן. יהודית רביץ גייסה את סלון ביתה ואת אחיה יעקב לשיר שירי ארץ ישראל באלבום חדש. שמעתי שני שירים "תפוח חינני" (משה דור-יוסף הדר) ו"ניגונים" (פניה ברגשטיין – דוד זהבי) נדמה לי שרביץ החליטה להשאיר את השירים בסלון. יקוב, אחיה אמנם גידל אותה ברחוב משעול שנונית 45 בבאר שבע על ברכי סרג'נט פפר לד זפלין, בלאק סאבאת ואלביס, אל היו גם אבא ואמא שזמזמו שירי ארץ ישראל, אבל "יקוב ואני התעלמנו מהתרבות ההיא ודבקנו בדרכנו החתרנית", מעידה רביץ. ואחרי הסיפור היפה הזה, אני יושב ומקשיב, ואינני מוצא סיבה מעוררת עניין מוסיקלי מיוחד בשירים האלה בביצוע משפ' רביץ, פרט לגעגוע שלהם, שגם אם הוא טהור ותם וישר ואמיתי - אינו חובר למחוזות העבר שלי. בעיה.
צמרתו ליטף הרוח ונשק עליו שם בגן יפתי קטפה תפוח וצחוקה שנהב לו אני אילן היא רוח ונשקה אף לי עוד תקטוף אותי תפוח חינני הו מתי היום יפוח ואשא קולי יפתי רדי לשוח בגני
| ||||||||||||||||||
עידן יניב, רכבת לילה לקהיר (מילים: אהוד בנאי לחן:שלומי ברכה הפקה מוזיקלית ועיבוד: דני שניידרמן ועידן יניב, אוגוסט 2010) |
||||||||||||||||||||||
;) ;) | הרכבת של יניב - ברוח העכשווית המנשבת במחוזותינו, תעבור במשק חפלאי דרך אולמות השמחה המקומיים בדרך לקהיר, שגם לכינורותיה יש חלק בעיבוד. נגני הקצב והכינורות תפסו קרון. שימו לב לפאוזת המעבר באמצע השיר (הברקה), מאיט בטון מסולסל סטייל זוהר ארגוב וגם באוריינטציה של שירת פלמנקו - כדי לחזור לפסי הרכבת בצליל דיסקו דאנס יורופופי שנות השבעים. רכבת הלילה לקהיר של יניב היא רכבת שלוקחת את החוגגים חזרה הביתה. ויש כאן חגיגה.
| |||||||||||||||||||||
אלמנה שחורה , הבריחה (מילים: אלי זולטא לחן: זולטא,אדוש,נאנק יגל (מייסטר) הפקה מוסיקלית: לירון שפר ואלמנה שחורה, אוגוסט 2010) |
||||||||||||||||||||||
;) ;) ;) | בדף שצורף לסינגל נשאלנו אם התגעגענו למוסיקת רוק בועטת, לגיטרות מנסרות ולתופים חוצבים, למסר נוקב ואמירה מחאתית, לשירים שחודרים לעצמות. מממ... חייב להשיב? אז ככה: ברגע זה ממש געגועיי למשהו אחר, אבל הצירוף של בועט-מנסר-חוצב-נוקב עורר סקרנות כמעט הורגת. מעבר לגדרות הפחד/ כמו במסדר של הזיות/ סמים קשים הם חיילים/ שמלווים לשגעון/ האם את איתי כשאני לבד?
| |||||||||||||||||||||
 |
