|
|
מוסיקה פופ
|
  | הלו, אתם במסיבה? אני שולח לכם את הדיסק הזה. ילך טוב עם משקה. אלבום שני להרכב הפופ-היפ הופ האלקטרוני 3OH!3 (ע"ש קידומת איזור החיוג ממנו הם מגיעים בקולורדו) – שון פורמן (Sean Foreman) ונתנאל "נט" מוטה (Nathaniel 'Nat' Motte) בתערובת של הקלילות הנסבלת שאומרת – בואו למסיבה. כ זה הוא השיר המקפיץ My First Kiss עם הזמרת Ke$ha. עזבו אתכם ממילים. אחרי שאני שומע את השיר House Party, אני אכן מוותר על מילים. ישחקו הנערים לפנינו. התחושה היא של החיים הם פאן מיוסיק, מסיבה אחת מתמשכת. Déjà vu ממשיך אכן את הנשף ליד הברכה. כלהקה שצריכה להרי את הערב – יש כאן הרכב שמורכב מחומרי דלק בעירים מאוד. 16 שירים – רובם שומרים על קצב שדורש אורות מתחלפים. תקשיבו ל – We are Young. הצהרה שדורשת מוסיקה רווית הורמונים צעירים. מצד שני אני קורא תגובות קוראים שהקודם שלהם Want שלא שמעתי היה טוב יותר מהנוכחי. הייתי ממליץ להשמיע לרוקרים מקשישים. שיחוו דעתם על רוח הפרצים הצעירה הזו. יכול להיות שייזכרו בנעוריהם היפים.
3OH!3 Streets Of Gold | דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | My First Kiss |
|
|
   | להיט שחקים נוסף אחרי "נערות קליפורניה". קול תמים בתולי כביכול פותח בליווי מינימליסטי לפני שמחליפים הילוך לדאנס פופ שישרוף כל רחבה.
אתה חושב שאני יפה/ ללא איפור/ אתה חושב שאני מצחיקה/ כשאני מפספסת בדיחה/ יודעת שאתה תיקח אותי/ אז תן לקירות שלי להתמוטט
לפני שפגשת אותי/ הייתי גרוטאה/ עניינים היו כאילו כבדים/ אתה החיית אותי/ מעכשיו כל פברואר/ אתה תהיה הולנטיין שלי"....
איפור? הו, יש פה המון "איפור מוסיקלי" שמגיע מתעשייה משומנת היטב. מתחיל מהמילים ה"יפות" הטינאייג'רי ות האלו: "We can dance until we die/You and I, we'll be young forever" "נרקוד עד שנמות/ אני ואתה נהיה צעירים לנצח". נו, טוב. משהו בכל זאת בוער כאן מהג'ינס ההדוק ועד החלום הרטוב. אבל המושג של פרי על החלום של בני העשרה די מבאס. מקטין אותם, גם מתייחס אליהם כאל מגזר הקלילות הלא נסבלת. בריטני ספירס כבר עתה את זה – למכור פופ סקסי לנערים לנערים מחורמנים.
פרי היא לא גימיק של התעשייה. אבל התעשייה כבר למדה לעשות ממנה גימיק. עם הקול והדימוי המצועצע כדי להגיע למיליונים. זה עוהד בגדול.
You think I'm pretty Without any make-up on You think I'm funny When I tell the puch line wrong I know you get me So I'll let my walls come down, down
Before you met me I was a wreck But things were kinda heavy You brought me to life Now every February You'll be my valentine, valentine
Let's go all the way tonight No regrets, just love We can dance until we die You and I We'll be young forever
You make me Feel like I'm living a Teenage Dream The way you turn me on I can't sleep Let's runaway And don't ever look back Don't ever look back
My heart stops When you look at me Just one touch Now baby I believe This is real So take a chance And don't ever look back Don't ever look back
We drove to Cali And got drunk on the beach Got a motel and Built a fort out of sheets I finally found you My missing puzzle piece I'm complete
| דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | קייטי פרי Teenage Dream |
|
|
  | קולו של בריאן פרי, רוקסי מיוסיק לשעבר לא נשמע כבר מזמן. והנה: יו קאן דאנס. רומן לילי, בדיסקוטק עם שחר. הבנאדם חיפש בנרות מגע אנושי, השיחה הלכה ב"ממבו טוקינג" – את מגיעה לכאו לעיתים תכופות, את רוצה לשחק, טרמפים לפריז, זיגזגים על הסיין, רגע הוליוודי "אני לעולם לא אהיה אותו הדבר". מבחינת הקול – אותו הדבר. מבחינת המוסיקה – ביצוע נעים ואלגנטי שלו טעון במתח מיני.
הסינגל ייכלל באלבום העתידי של פרי Olympia שיצא בסוף אוקטובר. שיתופי הפעולה איחדו אתו מחדש עם פיל מנזנרה, אנדי מאקיי ובריאו אינו. זו הפעם הראשונה שארבעת חברי Roxy Music משתפים פעולה מאז האלבום הקלאסי של "רוקסי מיוסיק" מ-1973 שנקרא For Your Pleasure. פרי הלך על עוד שמות חזקיים – דיוויד גילמור מהפינק פלויד, ג'וני גרינווד מרדיוהד, Flea, ו - Scissor Sisters. האלבום מכיל קאברים לשירים של "טראפיק" וטים באקלי. האלקטרו-פופ החדש מלווה בקליפ המכניס לאווירת הקלאב החם-חם ביותר.
U can dance U can dance U can dance
In a discotheque at dawn Is when it came to me I'd been ravin' through the night Lookin' for some company, It was the Mambo talkin' It's got a lot to say, 'Do you come here often?' 'Do you wanna play?'
The hitchhike into Paris And zigzag by the Seine The Hollywood moment I'll never be the same
U can dance
There's a world awaiting Way beyond the sea How I love to travel Baby will you come with me?
U can dance
Jump on the table Slide down the pole You can wear your sable You can bare your soul
Through Reno down to Vegas The casinos never close To the movers and the shakers The Tango never knows
U can dance U can dance U can dance U can dance...dance...dance...dance U can dance...dance...dance...dance
I need some inspiration I've got a lot of time to lose
U can dance...dance...dance...dance
And then the dolce vita
dance...dance...dance...dance
In England there's a moment One nation in a groove U can dance Where the music and emotion Will make you wanna move
U can dance
Bryan Ferry You Can Dance | דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | בריאן פרי - You Can Dance |
|
|
     | התאהבנו מחדש בפול אנקה. אין שום סיבה שניל סדקה, "יריבו" משכבר הימים יקופח. עברתי על 43 שירים. יש סיבה. כובש הלבבות היום? לא משהו מובן מאליו כשאתה בן 71, אבל למה לא לתת צ'אנס לקראת נוקיה. למעלה מחמישים שנות קריירה נפגשים בארבעים ושלושה שירים (דיסק כפול) של סינגר וסונגרייטר. פופ איידול שנות השישים, סופט רוקר שנות השבעים. לא סתם הוא קורא לאלבום "ההצגה נמשכת". זה אומר שיגיעו לא רק להיטי הענק אלא שירים חדשים יחסית שלא ממש התפרסמו בגדול. ניל סדקה זה קודם – "הו קארול" (שיר שכתב לאהובת נעוריו – הזמרת קארול קינג), "הפי ברסדיי סוויט סיקסטין", Calender Girl, Laughter in the Rain (בשתי גרסאות – אחת בדואט עם בתו דארה), - Stairway To Heaven שום קשר ללד זפלין. וגם Breaking Up Is Hard To Do. ,Little Devil (שתי גרסאות) האוסף מכיל גם הרבה פחות מוכרים וגם חדשים שמופיעים בדיסק הראשון. הקלטות מ-השבעים מהתשעים, דואטים עם בתו לארה (כיום בת 47), שירי רגש גדולים כמו Solitaire שהוא אחד השירים שזכה לקאברים בתוכנית "כוכב נולד" בארה"ב. וגם You Walk Away בליווי יפה של פסנתר וקלידים חשמליים. סדקה בולט כאן בקולו הבוגר והבשל כמו בשיר הנ"ל. מעניין מאוד השילוב , ובשתי גרסאות של Breaking Up Is Hard To Do אחת איטית ואחת מהירה (ראה דגימה למטה, שירים מס. 7 ומס. 8 בדיסק השני) – השוואה מרתקת בפני עצמה. הדיסק מציג שני כותבי מילים מרכזיים – הארוורד גרינפילד הבולט בשירי העבר שלו שנפטר ב-1986 ופיל קודי – שחבר לסדקה כשהוא עבר עם משפחתו (אשתו לבה, בתו דארה, בנו מארק) להתגורר בבריטניה, קודי כתב לסדקה שיר כמו Bad Blood שהצליח לשהות בפסגת המצעד שבועיים כאן השיר מופיע בדרסת דואט עם אלטון ג'ון, למרות שג'ון לא קיבל קרדיט על זה. סדקה בעת כתיבת שורות אלו כבן 70, והרבה שירים כאן עדיין מעוררים ריגושים, אם כי בשורה התחתונה – הייתי מסתפק בעריכה של שני הדיסקים ל-20 השירים החזקים שלו. בשורה היותר תחתונה - מעורר געגועים והתרגשות לקראת אליל פופ שהיה חלק מתמונת הנוף של נעורינו.
Neil Sedaka The Very Best Of The Show Goes On | דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Laughter In The Rain | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Happy Birthday | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Breaking Up |
|
|
   | יש דור חדש לפופ. כלומר: לאנגלים יש את התורנית הזו שמפילה. צליל רענן-רענן, הניואנס בשירה, שנדמה לך שעדיין לא שמעת כמוהו. נמקם אותה אחרי לילי אלן או קייט נאש. ואולי לפניהן. נתחיל בקול: ביוטיפול. גבוה, בהיר, מקרין אישיות. שרה בלי ללחוץ. ראשוניות שכזו. במנגינות הקליטות, בהרמוניות. בטאץ' הג'אזי פאנקי המסוים פה ושם. בנגינה של הנגנים המצוינים. אין מקום לויכוחים. הגברת אלייזה דוליטל ראויה לשם הנחמד (כינוי חיבה מהתפקיד הראשי של "פיגמליון" לפי ברנרד שאו) שנדבק למי ששמה המקורי - Sophie Caird. 21, נולדה באזור קמדן לונדון, כותבת שירים מגיל 12, הושפעה מקלסיקות פופ כמו סטיווי ונדר ונערי החוף וטעמיה מגיעים עד "וומפייר וויקנד" ו"ארקטיק מונקיז". מספרת בדרכה החמוצה-מתוקה סיפורים של אהבות אבודות, רוויית קסם, מוכשרת, הרבה יותר ממה ששומעים מהסינגלSkinny Genes , שמנוגן במקצב סקה בליווי יוקליילי ומלווה בשריקה (I really don't like your skinny jeans/ So take them off for me/ Show me what you got underneath ) גם מהסינגל Pack Up – רוקנ'רול דאנס הול בסטייל אולד פאשן עם אלמנטים של סול, צלילי נשיפה עוצמתיים ושירת סול גברית המתבסס על שיר צעידה של ג'ורג' הנרי פאוול שאומר: "ארוז את צרותיך בתיק הישן שלך". השיר Money Box בעל התזמור המדליק שיוצא נגד רכושנות חסרת היגיון.
שירים שקטים? שניים יפהפיים – So High, על מצוקת אהבה – בביצוע תחושתי מופלא. וגם השיר המסיים, נוגה ואישי מושר כמעט אקפלה – Empty Hand. אמרנו להתאהב? אז נאמר. Eliza Doolittle | דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Skinny Jeans | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | So High | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Nobody | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Pack Up |
|
|
   | "במה אני טוב/ אם אני כמו כל האחרים/ אם אני מסתובב כשאני רואה איך את לבושה/ אם אני משתתק/ כדי שלא אשמע אותך בוכה? במה אני טוב"
טום ג'ונס פותח את הדיסק בקצב איטי, טון נמוך, שירה מופנמת, ההיפך ממה שהייתם מצפים מזמר שהקריירה שלו נבנתה על להיטי פופ ורוק. מגיע רגע כזה שאתה (הסופרסטאר) שואל מי אני ומה אני ומה הכוח הזה ששולט בחיינו ומנין הכל בא. "במה אני טוב" או אם תרצו – "במה אני שונה מאחרים". של בוב דילן בא להדגיש את המוטו של "לחזור לבסיס" – "רק אני וריתם סקשן, בלי אוברדאבינג, בלי גימיקים, בלי עיבודים מסובכים לכלי נשיפה, אלא לשיר עצמו, לחפש משמעות. זה עניין רוחני, אלה הם החיים, כמו שאומר ג'ונס. רוחני? הזמר הוולשי בן השבעים יודע על מה הוא מדבר. הוא חוזר לגוספל של Rosetta Tharpe ב"דברים מוזרים", מוסיקה ששמע מזמרת הגוספל מהלייה ג'קסון בילדותו. אז הוא זיהה מוסיקה דתית שחורה עם רוקנ'רול. מהות החזרה לשורשים היא אמנם לחבר בין כל הסגנונות גוספל, בלוז, קאונטרי ורוק וברוח המסורת ההיא. באותה רוח מסורתית דתית ג'ונס שר If I Give My Soul של בילי ג'ו שייבר – גם כאן בקצב איטי שטוען במתח, דגש חזק מאוד על המילה. צליל גיטרה של מים שקטים חודרים. נשמע גוספל אישי לחלוטין. האלמנט המונולוגי הדתי קיים גם ב - Did Trouble Me, ושוב הקצב האיטי בשירה כמעט אקפלה, שבהמשך עולה בהילוך ומועטר בצליל בנג'ו. את הבלוז Burning Hell של ג'ון לי הוקר – ג'ונס הופך לרוקנ'רול קלאסי בליווי נפלא של חשמלית – גם כאן תמצית הסינתזה של המוסיקה האמריקנית, שיר בו מתעמת הדובר בביקורו בכנסיה מול שאלות מהות – מהו גן עדן ומה יקרה איתו לכשימות. העיבודים מצוינים, מעניקים את המינונים התואמים לזמר שרוצה להישמע. בן שבעים, אבל כל התכונות שעשו אותו זמר גדול – קיימות בגדול, דווקא משום שג'ונס מתייחס היום למוסיקה ממרום גילו, בצורה רטרוספקטיבית-רוחנית, מגע קלאסי, בלי לשים אצבע על להיט כזה או אחר, בלי להיות הבדן בלאס וגאס, אלא לחבור הכי אותנטי למקורות. לא רק לאוהביו, למי שמתרפקים על הבסט אופ מ"דליילה" ועד "סקסבומב", אלא לאוהבי מוסיקה אמריקנית מסורתית - גוספל, בלוז קאונטרי. תרצו – גם Soul.
Tom Jones Praise & Blame | לרכישה: |  |
| דגימת סאונד: |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Burning Hell | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | If I Give My Soul | | |
This text will be replaced by the flash music player.
| | | Strange Things |
|
תגובות לביקורת:
|
| תגובה אחרונה: | הזמר הבלתי נלאה בעל הקול הקטיפתי החזק שנהיה קול צרוד ,טכניקת שירתו של טום גונס תמיד היתה מופלאה , הו... (יוסף סיטבון, אילת) (1/8/2010) | | קרא את כל התגובות הוסף תגובה. | |
| |
 |
|