גם מי שלא חווה סיקסטיז בזמן אמת, יכול להידבק במחלת הנוסטלגיה. אין כמו שירי האהבה התמימים של השנים ההן. האוסף נקרא ע"ש הסרט "הנוער לשלטון" סרט מדע בדיוני מ-1968 (במאי: בארי שיר) המגיב למהפכות שנות ה-60 החושף את הצדדים הפחות
את האוסף הזה לא תשיגו בשום מקום. הסיבה הפשוטה: חדלו לייצר אותו. כיוון שהוא אוסף של חברה ישראלית, הסיכוי לאתרו נמוך עוד יותר. זה כנראה גורלם של אוספים מצוינים רבים שהוטבעו בישראל. הם אינם קיימים עוד למכירה. שירים מסרטים –
מה זה בדיוק "דאנס"? נבהיר מיד: הריקודים של "רוקדים עם כוכבים" לא נכנסים לכאן. לדאנס שתעשיית הפופ מתכוונת אליו יש שפע צורות מדיסקו ועד היפ-הופ. במשך השנים גאו כמה אופנות בז'אנר, אבל מה שנקרא "דאנס מיוסיק" הפך לז'אנר בפני עצמו
החלק האחרון של סדרת הסיקסטיז של חברת "הליקון" בעריכת צ'רלי סלומון מקבץ להיטים מעידן הפסיכודליה בפופ, אחת התקופות היותר אטרקטיביות בשנות השישים של המאה הקודמת. פופ פסיכדלי (או אסיד פופ) היא מוזיקה המכילה מאפיינים מוזיקליים הקשורים למוזיקה פסיכדלית. האלמנטים שהתפתחו
אוסף הרוק האלטרנטיבי נקרא על שם Glory Box של פורטיסהד (בתמונה למעלה) מהאלבום Dummy משנת 1994. "קופסת תהילה" הוא כינוי אוסטרלי לרהיט שבו נשים מאחסנות בגדים ופריטים אחרים לקראת נישואין. השיר עוסק באישה מתוסכלת מאהבה שמוכנה לוותר על מערכת היחסים
קול רעם מתגלגל מלווה בפתיחה את גרסת א-הא ל – Crying In The Rain, הרומנטיקה של תחילת השישים. זה היה השיר הראשון של האברלי ברדרס. על השאלה איך מרגיש לילה גשום בג'ורג'יה, רנדי קרופורד משיבה בשיר יפהפה המדבר על מציאת מקום
סדרת Now כמעט ואינה נכשלת, אז אם אתה מבוגר מספיק כדי לזכור שירים מהתשעים, ימי פחד עולמי מבאג 2000, הסט הזה הוא סיבה מצוינת לנקות את נעלי הריקוד הישנות שלכם. הרשימה מטה היא מדיסק מס 1 של רצועות הריקוד האיקוניות,
שנות ה-60 הביאו מהפכה במוזיקה המודרנית, מרוקנ'רול לפולק ועד R&B ועוד הרבה יותר. רבות מהתרומות החשובות ביותר נעשו על ידי זמרות. האמניות הטובות ביותר של שנות ה-60 הותירו חותם קבוע לא רק על המוזיקה אלא על התרבות כפי שאנו מכירים
רק להגיד את השמות, אתה צריך רופא שיניים. בטח הטורקים אומרים אותו הדבר עלינו. אבל אם אתם רוצים לדעת מאיפה מגיעה השמחה לאולמות החתונות המקומיים, תקשיבו לאוסף הזה. תכינו את הכפיים, את הרגליים. האמת היא שזה לי מפגש מרוכז ראשון
מה זה ה"זה" הזה שקוראים לו אהבה? תביטו ברשימה מטה. טוב משמע אוזניים. טוב מפעם הלב. "More Than Words" הפותח הוא שיר של להקת Extreme, שיצא כרצועה חמישית וכסינגל שלישי מאלבומם השני, Pornograffitti , במרץ 1991. זוהי בלדה שנבנתה סביב
נחזיר את מחוגי הזמן ל-1978. "ארץ טרופית יפה" הוא אלבום אוסף של שירים ברזילאים בעברית ובהמשכו מופע, שראשיתו במסגרת תוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד". הוא מסמן עידן חדש בקשר של המאזין המקומי והמוסיקה שהגיעה מארץ הסמבה והבוסה נובה. מתי
מה ההבדל בין רוקנ'רול לג'ייב, בין סלסה לממבו לצ'ה-צ'ה-צ'ה. בין טנגו פסדובלה ופוקסטרוט? פעם היו נרשמים לבית ספר לריקודים סלוניים, כשרצו להשוויץ בעיני בן/בת הזוג. פעם קראו קראו לזה "מוסיקה לריקודים סלוניים". זה אומר: אתה לא יכול לבוא למסיבה ולשבת בצד,
הרעיון של אמנים לבצע מחדש את שיריהם עם תזמורת אינו חדש, לעתים קרובות נעשה שימוש ברצועות הווקליות המקוריות בחיבור לתזמורות. ניל דיימונד לא עשה זאת עם האלבום הזה, הוא הקליט שירה חדשה וברוב המקרים עיבודים חדשים ללהיטיו. הסימפונית של לונדון
שבעים מי יודע? מי יודע? כלומר איך אפשר לאפיין עשור כל-כך עשיר במוסיקה, למצוא מקשר בין טום פטי, לד זפלין, פליטווד מאק, קווין, ג'טרו טול, איי.סי/די.סי, סקס פיסטולס, אבבא, טוקינג הדס, בלונדי. תגידו סגנון: פרוגרסיב רוק. הרד רוק. גלאם רוק.פאנק. סול.
תלוי בני כמה אתם. יש שירים שמורחים מחדש: Surrender למשל. זה אחד מהחמישים. "איטס נאו אור נוור" ממשיך להמיס. אלביס היה רוקר, היה קאונטרי, היה גוספל, אלביס היה גם זמר בלדות מרגש, מה שנקרא "בלדיר" בדם. הרי אי אפשר לדבר על אלביס
להיות נאהב. לאהוב. לעשות אהבה. האהבה הגדולה מכולן. קבלו את ויטני יוסטון בפתח האוסף. The Greatest Love Of All. ממתי השיר? 1985. מה זה עושה כאן, ולמה שיר ראשון באוסף? אני הופך את עטיפת הדיסק ומקבל מילות התרגשות מאוהבות בעצמן
עוד אגיע יום אחד לברזיל. בינתיים זו המוסיקה שלוקחת לשם. 19 שירים, ואני תייר מאושר. פוסח בינתיים על התורים בנתב"ג ומטייל בין השירים. אני מאזין לאוסוואלדו מונטנגרו (בתמונה למעלה) שר O que será, והלב בוכה וזועק. איזה שיר. נתמקם על
Side By Side המפגשים הגדולים של הג'אז: רעיון האוסף: ענקי ג’אז שהקליטו זה לצד זה. מה שמענג במפגשים כאלה – ג'אז ישן שאינו מתיישן, ואתם יכולים לעשות שימוש בכל קלישאה מלא נס ליחם ויין נושן שמשתבח עם הזמן. לשמוע את
פול יאנג מייצג נקודת המפגש בין הסול (Soul) והסינת'-פופ (Synth-pop) בפופ הבריטי של השמונים. בחיבור הזה נולדו להיטים, חלקם הגיעו למקומות הראשונים במצעדים, כמו Every Time You Go Away. (דגימת סאונד 1) יאנג בלט מאוד גם כקאבריסט. הטנור הגמיש שלו
2022. כן, אנחנו ב-2022. על השיר שפותח את האוסף – Love Is Many Splendored Thing כתוב – שנת 1955. שישים ושבע שנים כבר עברו, וכשאני שומע את "ארבעת האסים" (The Four Aces), אני חוטף שבץ לב נוסטלגי. האסים האלה יחזירו
אני חוזר לדיסק הזה שיצא ב-2004. נעזוב את האוונטה של "חצרו של פרנס". אבל אין כמו הבחירות של שמעון פרנס – מהחצר, מהמרפסת, מהאולפן. אפשר להתענג על האוסף גם בלי זה. הסלט האינסטרומנטלי לוקח אל הרבה מנגינות יפות, ותיקות ופחות ותיקות,
שם האלבום: Queen’s Greatest Hits. גיל: 40. על העטיפה המקורית המקורית – אותו תצלום של הלהקה שצילם לורד סנודון. האלבום נמצא השבוע ברשימת הנמכרים ביותר של האייטיונס, החנות הדיגיטלית מבית אפל. זה יהיה השבוע החמישי של האלבום בראש המצעדים, אם
ג'אז לרגעים "בלתי נשכחים"? למה התכוונו העורכים? האם לצלילים שמזכירים לנו רגעים כאלה בחיינו? שמסייעים בידינו לתחושת ה-דז'ה וו או אולי הקטעים כשלעצמם הם האולטימטיביים, ה"בלתי נשכחים". אחרי ששמעתי 13 קטעים, ג'אז מלודי להפליא, הייתי בוחר ב"ג'אז לרגעים רגועים". רגע
אני אוהב את הבחירות של שמעון פרנס. יש לו את הטאץ' הזה לעממי המפולפל, לאקזוטי הייחודי, לקליט והחם, לשיר שמתכוונן ישירות ללב. הוא אינו פופוליסט בכוח. הוא אינו פונה למכנה המשותף הבינלאומי של אולם השמחות. למרות אהבתו לתרבות המוסיקלית של
מי צריך עוד אוסף של אולדיז ישראלים? אנחנו בשנות השישים, שנים שמבחינתי היו בעיקר ביטלס, רולינג סטונס ובוב דילן, אבל פה שרו "לו הייתי פירט" ו"לחיי העם הזה". "סימן שאתה צעיר" – נקרא האוסף על שם שיר שביצעה שלישיית גשר הירקון
בחוברת המצורפת לדיסק הכפול מציין עורך התוכנית, גדי לבנה, כי האוסף היה יכול לצאת כבר מזמן, אלמלא התעקש לכלול בו מספר שירים. לבנה אינו מבהיר את הסיבה לעיכוב. (השגת זכויות על השירים?) הוא גם אינו מציין מה הם השירים עליהם
סטינג אמר בראיון לבילבורד כי " תמיד אני רוצה להפוך את השירים הותיקים לעכשוויים ככל האפשר … השירים משתנים כל לילה כשאני שר אותם, ואני תמיד שומע משהו שלא גיליתי בביצועים המקוריים. זה גילוי תוך כדי הביצועים החוזרים" … הוא
אנטוניו קרלוס ג’ובים הוא מהמלחינים הכי "מכוסים" במוסיקה. להיטי הבוסה הקלאסית שלו ממוחזרים עד לעייפה. ובכל זאת: זו עדיין מוסיקה שמאתגרת מעבדים, נגנים והרכבים. האוסף החדש הוא ג’אז לטיני אנין עם הגיטריסט צ’ארלי ביירד, המפוחיסט הגרמני הנדריק מרקנס, הגיטריסט האמריקני
אני מכנה את האוספים האלה – החולשות הנוסטלגיות של הקולקטיב. ל"שירים בצרפתית" יש חולשה מיוחדת. "שירים בצרפתית" היה מושג גם אצל מי שלא הבינו חצי מילה בצרפתית, ממש כמו "שירים באיטלקית", שגם להם הייתה עדנה שתוקפה לא פג מעולם. "שירים
ואו. פשוט וואו. הכי הרבה קאברים לבוב דילן. זה זמן לחגוג לו 80 (נולד 24 במאי 1941 במינסוטה) עם למעלה משבעים קאברים. אני חייב להודות שמעולם לא הקשבתי לכל כך הרבה שירים של דילן בבת אחת כמו באלבום המרובע הזה.
