דיאנה קראל, Diana Krall Turn Up The Quiet (הליקון, מאי 2017)

תדליקו את השקט – במובן הרומנטי. כלומר: עדיף לעמעם אורות. דיאנה קראל מתמחה בהדלקת השקט, בביצועי ג'אז שנשארים בתחומי חדרה הפרטי. השקט שלה – שווה זהב. ספר השירים האמריקני המכיל מאות סטנדרטים תמיד פתוח לפניה. היא גם יכולה להרשות לעצמה לבחור את נגני הג'אז הטובים ביותר בפורמטים האהובים עליה,  והפעם […]
קרא כתבה >>

ריק וויקמן, Piano Portraits (הליקון, ינואר 2017)

ריק וויקמן, שמגיע לכאן במרץ עם כל מטעני הפרוג רוק של  Yes יחד עם ג'ון אנדרסון וטרבור רבין, לקח חופשה מהרוק כדי לשרטט דיוקנים של שירים קלאסיים בנגינת סולו בפסנתר. ווייקמן שהשתתף בזמנו בהקלטות ‘Life on Mars של דיוויד בואי בחר לנגן את הקטע הזה וגם את Space Oddity בין […]
קרא כתבה >>

הריפינגטונס עם ראס פרימן, Topaz (שנת 2000)

לדברי הגיטריסט הקלאסי ראס פרימן, צלילי האלבום האינסטרומנטלי מתייחסים למראות ואווירה בעיר קטנה בניו מקסיקו ששמה טאוס Taos. באלבומי הריפינגטונס, פרימן לוקח למסעות בעולם (הוא הוציא אלבומים על ארובה שבאיי הודו המערבית, קניה, מונקו) הפעם התמקד בדרום מערב ארה"ב. האלבום הוא הצטלבות בין ג'אז למוסיקת עולם. בולט בו בקטעים אחדים […]
קרא כתבה >>

Rumer , This Girl's In Love – A Bacharach & David Songbook (לב גרופ מדיה, נובמבר 2016)

זה אינו האלבום הראשון המוקדש לספר השירים של ברט בכרך והאל דיויד, והוא כנראה גם אינו האחרון, אבל כמי שהתאהב בשירים האלה באמצעות זמרות כדיון וורוויק ודסטי ספרינגפילד, רומר נשמעת לגמרי בליגה שלהן. בלעז יתארו את קולה של רומר  כ – Smooth Voice. רכותו הזכירה לי את זה של קארן […]
קרא כתבה >>

נועם בוכמן , מנגינת החליל – עיבודים קלאסיים לשירי הארץ (התו השמיני, אוגוסט 2006)

החלילן נועם בוכמן אומר, כי החליל הוא הכלי "הכי ישראלי", ובאמת כששומעים 14 עיבודים לשירים ישראלים בנגינתו – משתכנעים כי יש אמת כלשהי בהנחה הזו. לא גיטרה ולא סקסופון וגם לא פסנתר היו יכולים להמחיש את הליריות שבמנגינות הנבחרות. ליריות היא אלטרנטיבה לשירה עממית בציבור. לפעמים בא לשמוע את השירים […]
קרא כתבה >>

Jazz Favorites, ניצן עין הבר עמוס עבר הדני (לייבלה, אוגוסט 2016)

גם כשמנגנים את השירים הכי פופולאריים בג'אז, באוריינטציה של Easy Listening Favorites, אני מחפש ערכים מוספים. ניצן עין הבר בקלרינט ובסקסופון ועמוס עבר הדני מנגנים jazz standards מתוך התרפקות על המוכר וחביב, אבל גם  מתוך מיומנות גבוהה, הכרת מסורות הג'אז והבאת המגע המיוחד שלהם לשירים בנגינה מצוינת. המטרה של השניים […]
קרא כתבה >>

סרג'יו מנדס, חוגג 50 ל"ברזיל 66" (זאפה הרצליה, יונני 2016)

אומרים על סרג'יו מנדס, שהוא היה יכול להיות פסנתרן ג'אז גדול, אלמלא הקים בזמנו את להקת "ברזיל 65", אבל מנדז בחר בקריירה המתבססת על הפטנט שהמציא – חיבור בין בוסה נובה, ג'אז לטיני ופופ אמריקני בדגש על המלודיה ופחות על האילתור. מסחרית – הוא צדק. הנוסחה המיינסטרימית שלו ניצחה. היא מחזיקה […]
קרא כתבה >>

חוליו איגלסיאס, ליל ארבע הירחים, נוצ’ה דה קוואטרו לונאס (קולומביה/אן.אם.סי, 2001)

אחרי 77 אלבומים, איגלסיאס הצהיר שזה אלבומו המשמעותי יותר. איך? אין לי מושג. הנוסחה ממוחזרת במלואה, ולחובבי המוסיקה הלטינית הקלה זו אפילו בשורה. "מאל אקוסטרומבדו", קטע תשיעי מחניף בשילוב של קצב, פלמנקו וסקסופון. מחניף גם הדואט הספרדי אלחנדרו פרנאנדז ב"דוס קורסונס, דוס היסטוריאס". מה עוד? סלסה רקידה, משב רוח קצבי […]
קרא כתבה >>

קלאסי פוגש עולם – מוסיקה קלאסית בניחוחות אתניים (הליקון)

מוצארט מגיע למצרים ויואלדי לאירלנד. באך לברזיל. גימיקים? לא רק. ההיתוכים מתחילים מויואלדי בפרשנות הקלטית של O’stravagandza. ויואלדי ומוסיקה אירית הולך טוב ביחד גם בהמשך  בקטע של Dambsaign  מוצארט מתהפך בקברו למשמע סלסולה של "מוסיקת ליל זעירה" עם אלמנטים תזמור ערבי (כינורות ודרבוקות) עם הסימפונית הבולגרית והאנסמבל למוסיקה של קהיר. וגם […]
קרא כתבה >>

ברט קמפרט ותזמורתו , ארץ הפלאות בלילה (1960)

הנעימה שימשה סרט גרמני באותו שם, והייתה ללהיט בגרמניה וביפן עוד בטרם כבשה את ראש המצעד האמריקני ב-1961. ברט קמפרט נולד בהמבורג ב-1923 ונפטר ב-1980, כשהוא בן 56.  הוא ייזכר בתולדות המוסיקה  כמי  ששכר את שרותיהם של הביטלס ללוות את הזמר טוני שרידן. חצוצרן הנעימה הוא צ'ארלי טאבור. יליד המבורג, רב נגן. […]
קרא כתבה >>

ירוסלב יעקובוביץ', בכל זאת זה צובט בלב (הפקה עצמאית, ינואר 2016)

ירוסלב יעקובוביץ' מנגן שירי ארץ ישראל  בנפש מתגעגעת. צליל הסקסופון משמש לו קול, נותן למנגינות את הכבוד שלהן מבלי להתחכם. לא אלתורי ג'אז. רק ניואנסים קלים שמייפים כמו סולו גיטרה אקוסטית יפהפה ב"מה אברך".  לא אלבום של אינטרפרטציות חדשניות, אלא התרפקות חמה לאוהבי שירי השירון הנצחיים, הקלאסיקות האלה, שהם פסקול […]
קרא כתבה >>

קפה דל מאר, Cafe Del Mar – Chillhouse 2 (2001)

יכול להיות שמישהו או מישהי שבילו פעם באיביזה קנו את הדיסק הכפול בשדה התעופה המקומי. הדי ג'יי ברונו ליקט קטעי האוז לאוסף שאומר: קחו את הזמן והיכנסו לאזורי הרילקס, מנותקים מהיקום. המיוחד באוסף – אתה יכול להיות בכל מצברוח כדי להיכנס לזה ואף לשקוע במוד שייקח אותך למקומות שאינם במרחק […]
קרא כתבה >>

אורי הרפז, מנגן נחום היימן (הפקה עצמאית, ספטמבר 2015)

שירי נחום היימן ללא מילים? יש מצב? הרי יופיים של שיריו הוא בחיבור האולטימטיבי בין המילה ללחן. אז ככה: אני שומע את צלילי הגיטרה של אורי הרפז, ולא תאמינו – השירים של נחצ'ה פורחים כמו פרחים באביב גם ללא המילים. הגיטרה שרה אותם. איך? נתחיל בזה שהרפז (חציו של צמד הפרברים) […]
קרא כתבה >>

צ'יק קוריאה ובובי מקפרין מנגנים דייב ברובק, Take Five (להיט הג'אז הגדול בכל הזמנים, יולי 2015)

שמענו באמפי שוני ביצוע יפהפה ומתוחכם בארבע ידיים של צ'יק קוריאה ובובי מקפרין לסטנדרט הג'אז העל-זמני הזה, שנכתב ע"י  פול דזמונד, נגן האלט סקסופון ברביעייה של דייב ברובק. Take Five  נבנה על מקצב 5/4 הלא שגרתי . הפסנתרן דייב ברובק סיפר בראיון, כי ביקש מדזמונד לנסות לכתוב במקצב הזה. "ביקשתי […]
קרא כתבה >>

ג'וש גרובן, Stages (לב גרופ מדיה, מאי 2015)

מה שהוא עושה בקולו, כלומר כשהוא משייט עמו בגבהים בדרך למחוזות הרגש הנחשקים.  שם, במרומי ה – high notes, חובר הקול לרגש. זה עדיין לא מספיק: תנו לג'וש גרובן  את השירים הכי מוכרים ממחזות הזמר והסרטים, תזמורת של 75 נגנים, עיבודים הולמים,  והרגש הגואה ייצר עוד אלבום שימכור פלטינה משולשת […]
קרא כתבה >>

אנגלברט הומפרדינק, ההופעה בת"א (היכל התרבות ת"א, יוני 2015)

אל תחשדו בסנכרון שפתיים, למרות שאנגלברט הומפרדינק החזיק את המיקרופון לעיתים בגובה המותניים, בשעה שהוא שר. בואו נאמין שגם בגיל שלו, 79 ,זמר עדיין יכול להגיע לגבהים כאלה, שהוא יכול להרחיק את המקרופון מרחק חצי מטר מפיו. אם זה הטווח הקולי האמיתי שלו, אם אין כאן פלייבק, רק טכנאי סאונד […]
קרא כתבה >>

עמוס עבר הדני גיא יפה, החולמים אחר השמש, המוסיקה של סשה ארגוב (הפקה עצמאית, אפריל 2015)

המוסיקה של סשה ארגוב  אינה יורדת מסדר היום של מוסיקאים. היא מסעירה מוחות יצירתיים. אפשר לומר: היא "ספר השירים" של המוסיקאים הזמרים כמו ספר השירים האמריקני הגדול, שמכיל את השירים הכי "מכוסים" בעיקר ע"י אמני ג'אז. השירים של ארגוב הם ה"סטנדרס" האלה, שירים שלעולם לא נס ליחם, מכילים אלמנטים המאפשרים […]
קרא כתבה >>

פרי קומו, The Essential (ג’ייב, Jive, הד-ארצי)

"איט אימפוסיבל", "אנד איי לאב יו סו", "פור דה גוד טיימס" הם שלושת המתאבנים בין 24 השירים-להיטים של קומו שמת לפני 7 שנים בביתו שבפלורידה והוא בן 89. פרי קומו היה אחד הקולות היותר פופולריים בין סוף מלחמת העולם השנייה לתחילת הרוקנ’רול באמצע החמישים.  קול נינוח, מאופק, נוגה משהו, נקי, סנטימנטלי […]
קרא כתבה >>

דיאנה קראל, Wallflower (הליקון, פברואר 2015)

דיאנה קראל מתכווננת יותר ויותר לנתיב אמצע הדרך. הקול החושני של פסנתרנית הג'אז עובר כחוט השני לאורך הקאברים במסלול מיינסטרים להאזנה קלה. "קליפורניה חולמת" של "האמהות והאבות" קובע קו מאפיין של שירי פופ מוכרים בעיבודים עטופים בצלילי כינורות ממותקים. אחד משיאי הרכות הרומנטית – דואט של קראל עם מייקל בובלה, […]
קרא כתבה >>

ואייה קון דיוס, הסוף! (הופעה אחרונה: Vaya Con Dios - Thank You All !, דצמבר 2014)

ואייה קון דיוס – הסוף. קונצרט פרידה של הלהקה הבלגית באולם Ancienne Belgique בבריסל, אחרי 30 שנות פעילות. אוקטובר 2014. הזמרת דני קליין (בשמה המקורי – Danielle Schoovaerts) שרה את כל מה שחשקה נפשו של הקהל לשמוע. קליין היא אטרקציה יורופופית, יוצרת-זמרת-מפיקה בלגית, מאוד ייחודית בסגנון הנאראטיבי שלה. קליין היא הלב […]
קרא כתבה >>